הסולו – חלק א'

"רק מתוך חלום,
מתוך גירוי של עוד,
יצאתי לי למסעות…
מסביב לעולם
גם פה וגם שם
לעוד דרך ארוכה
בתקווה לגלות יבשה.." המקהלה שרה
"טוב, עכשיו נשיר את השיר 'עזבת' יאללה" אמרה מורתם
"אני ואתה זה כמו אגדה,
אני עוזבת וחוזרת כמו בומרנג..
לא יודעת מה קורה לי אני לפעמים עייפה,
קצת חולמנית ורדומה… אווו…
פעם אתה אמרת לי שלא תעזוב לעולם
אז למה, כן, למה.. עזבת עכשיו… אוו.." הם שרו,
"אתם משוחררים" אמרה המורה "אה..מלי?"
"כן?" שאלה מלי וניגשה אליה
"יש לך קול ממש יפה, אולי את תשירי סולו באחד מהשירים" אמרה המורה, ומלי חייכה והלכה.
"המורה אמרה שאולי אני אשיר סולו!" קראה מלי בקולי קולות
"מה?" "לא פייר" נשמע באולם
"מה אני אעשה, אני יותר טובה מכן!" השתחצנה,
"בואי, עמית" אמרה אחת הבנות ששמה שרית "אל תהיי חברה של מלי, היא אומרת שהיא יותר טובה מכולנו וגם ממך אז אל תהיי חברה שלה"
"אמ.." חשבה עמית "אם את, מלי, לא תגידי שאנחנו כולנו טובות באותה מידה אז אני אינני אהיה חברתך!"
"אבל אני לא רוצה לשקר אז.. כנראה שלא נהיה חברות" אמרה מלי במלוא שחצנותה והלכה לחדר,
"איזה מגעילה היא" אמרה הדר
מלי הלכה לחדר וכתבה ביומנה:
'יומני היקר!
אני במצב רוח טוב כי… המורה אמרה שאולי אני אשיר סולו כי יש לי קול יפה!!!
אני לא מאמינה!!!!!!
אבל עמית כבר לא חברה שלי כי אמרתי שאני יותר טובה ממנה , באסה!!!
אוף הבנות האלה, הן תמיד רצו לקחת אותה ממני!