הסוס האדמוני – פרק 11

"אבל בואי תסתכלי על זה ככה, את עלולה להתעלף, להפוך חרשת מהצרחות, להמחץ שם… ואולי אפילו לא לראות אותו :( שלא נדבר על זה שיש לו חברה – ג'ניפר" כתבתי לה.
"את יודעת איך לעודד ^_^" היא כתבה לי.
"תודה, תודה" כתבתי לה.
"אז בא לך לבוא או לא?" היא כתבה.
"נו טוב… כמה גרוע זה כבר יכול להיות…" כתבתי לה.
"את חברה טובה :)" היא כתבה לי.

לקחתי את רוג'ר לרכיבה נוספת, סתם רציתי לרכוב עליו.
הוא כבר לא יכל לדבר ובעיניי זה היה חבל כי הייתי רוצה לדעת מה הוא חושב…
אני לא מאמינה שאני הולכת לנסוע נסיעה כזאת ארוכה מצפון הארץ, עד המרכז – תל אביב!
רק בשביל לשמוע ילד בן 18 שר!… סליחה, טעות שלי, לשמוע צרחות של מעריצות ולהפוך חרשת! שלא נדבר על זה שאני עוד עלולה להמחץ שם, וכל מה שאראה הוא ראשים של מעריצות… אני אפילו אוליי לא אראה אותו…
אוף… מה שאני עושה למען חברתי, אני עושה את הדבר הנכון, נכון?
"ג'סטין ביבר" פפפחחהההה, איך חברה שלי מאוהבת בו… היא שונאת את ג'ניפר, לא יודעת מה יש לה נגדה.
כאילו, אם היא באמת אוהבת את ג'סטין, היא אמורה להיות שמחה כשהוא שמח… והוא שמח! אז תעלי חיוך על הפנים!!!
יש שמועות שג'סטין התגייר, זה נכון? כאילו, למה? והוא הצליח לגרום גם לאימו להתגייר, למה? מה קרה שם שנדלקה לו נורה אדומה: "תהיה יהודי!".
טוב, זה נחמד… אבל הייתי רוצה לדעת למה… לא שאכפת לי ממנו!
לא רוצה להגיד, שלא יגיד! לא אכפת לי…
אוף! השאלה הזאת מטרידה אותי! למה?! לא אכפת לי ממנו!
אני הולכת להופעה עם החברה שלי, בה אני הופכת להיות חרשת, מקבלת הסעה באמבולנס לבית חולים, משם הולכת לקבל מרשם ולקחת תרופות מבית המרקחת וסלאמת! בי בי ג'סטין! תחזור לאמריקה!
אז צלצל הטלפון.
"מי זה?" שאלתי כשאני מרימה את השפורפרת.
"סלינה גומז, מי זה?…" שמעתי קול מוכר.
"אני רצינית, מי זה?" שאלתי.
"חברה שלך! רותי!" היא אמרה.
"אה… היי רותי, מה קורה?" שאלתי אותה.
"עוד יותר מדהים ממקודם!, ואיתך?" היא שאלה.
"בסדר…" אמרתי והוספתי: "מה מדהים?".
"שאת באה איתי להופעה של החתיכי…" היא אמרה.
"כן… בבקשה, אל תזכירי לי את זה…" אמרתי לה.
"טוב, אל תבריזי, יש לי עוד חדשות…" היא אמרה.
"מה?" שאלתי.
"זה…" היא התחילה.
"אם זה קשור איך שהוא לג'סטין, אז אני פשוט לא רוצה לשמוע…" קטעתי אותה.
"לא, לא ג'סטין… אני ואת נעלה על רכבת ספיישל, יש הנחה מהעבודה של אבא שלי" אמרה רותי.
"יופי" אמרתי.
"זה יהיה היום הכי טוב בעולם!" היא התחילה להכריז.
ניתקנו, "אני לא מאמינה שהסכמתי לזה" גערתי בעצמי.