מעשה בשני חברים כמו בסרטים פרק ד'

רון ועמר הצטרפו אל הוריהם הגאים ונתנו להם למשמרת את תעודות ההצטיינות וכן את הכנפיים שאולי אולי יהוו חלק מעיטור הסרבל הייחודי של הטייס.

בשעות אחה"צ המאוחרות יצאו שני זוגות ההורים לבתיהם ושני החברים נותרו במחנה.

"יש לי הרגשה עומר אמר רון שאתה תצליח בקורס המפרך של טייסים אך אני חושב שבכלל לא אגש אליו נראה לי שזה יהיה לשווא".

"אני לא מאמין למשמע אזני השיב רון אני פשוט לא מכיר אותך אחי שלי מה הביא אותך להחלטה כל כך טיפשית ואינפנטילית להכשיל את עצמך מראש כאילו כבר ניגשת והודחת"??????????

"אני מאד עייף השיב חברו,ופשוט קצה נפשי בכל המהלכים כאן"

"עומר אתה מדבר עכשיו שטויות מטוגנות במיץ עגבניות, תקשיב לי ותקשיב לי טוב לך לחדר ותנסה לתפוס תנומה קלה ויש לך מזל שאמרת מה שאמרת רק לי ולא חלילה למישהו אחר אשר ללא צל של ספק היה עושה בזה שימוש, אתה לא שם לב שכל העיניים מופנות אלינו וזה לדעתי לא מאהבת מרדכי , קדימה לך לישון וכנס ללשכתי כשתתעורר ☺☺☺.

ואכן החייל המצטיין עלה במהירות לחדר הענק שישנו שם יותר מ-30 בנים ומיד שם את ראשו על הכר ונרדם שנת ישרים.

חלפו קרוב לוודאי המון שעות מאחר והוא מתעורר ושם לב שכל החיילים ישנים, ואוו חשב לעצמו מה קורה פה ? כמה זמן ישנתי ? הוא דבר ראשון שם לב שגם רון ישן וכשהעיף מבט אל השעון גילה כי השעה 05.30 בדיוק.

עומר יצא מהחדר ונכנס למקלחת עוד בטרם התעוררו כולם. הוא עלה על בגדי ב' נקיים וירד לעבר המטבח לשתות כוס קפה ראשון יחד עם עצמו.

הוא זכר היטב את המלים שהטיף לעברו חברו הכי חבר מכל העולם כולו ואכן חייך וחשב אין עליו הוא החכם בין שנינו ואוו כמה שאני מת עליו.

המשך לפרק ה' הפרק האחרון