ששששש אל תגלו לאף אחד!!

שששש…. אל תגלו לאף אחד!
פרק א:
ליאור אחי המטומטם,המפגר, המעצבן והמרגיז ביותר בעולם, שהוא גם האח הקטן שלי במקרה החליט לפרק לי את הלגו (עשיתי בה עבודה לרובוטיקה).
איך הוא מעז?! הוא לא ראה שאני עבדתי קשה על העבודה הזאת,הוא לא ראה שהוא מחזיק ביד רובוט משוכלל,שארבע שעות עבדתי עליה?
לקחת את הכלי המשוכלל הזה,ולפרק אותו בהנאה בין האצבעות..
אתם בטח חושבים שזה סתם רובוט מלגו ושאני יכולה להכין עוד אחד כזה, אבל זה לא זה העבודה שקובעת לי אם אני יכנס בכיתה ט' לכיתה צבאית… למרות שאני רק בכיתה ז'!
טוב אז לא הייתי אמורה להתנפל עליו מאחור…
ואולי זה היה מגזם, שזרקתי את האיפון שלי על היד שלו.
וגם הייתי בטוחה שהוא עושה לי את זה בכוונה שהתחיל לצרוח ולבכות כמו שאני שונאת במיוחד.
אמא שלי התעוררה וראתה שליאור בוכה כמו ילד "מסכן" היא לקחה אותו בידיים שטפה לו את הפנים במים שמה מטלית לחה על פרק ידו וניסתה להרגיע אותו שיפסיק לבכות.
אלי היא בכלל הסתכלה וזה הכי גרוע לו לפחות הייתה צועקת עלי גוערת בי אבל ההתעלמות הזאת שלה .
התנצלתי הסברתי בקשתי סליחה אבל אמא לא הגיבה וליאור לא הפסיק לבכות..
בקיצור זה היה בזבוז של סליחה.
לפחות אמא אמרה משפט ארוך ושקט:"עכשיו את נשארת לבד בבית, אני לוקחת את ליאור לחדר מיון של בית החולים,ואני מקווה שתצליחי לשמור על עצמך שלא לגרום עוד נזקים לפחות עד שנחזור!!"
הם הסתלקו להם ואני נותרתי לבד בבית ריק עם קוביות לגו מפורקות שפעם היו רובוט משוכלל ואיפון שבמזל לא קרה לו כלום (אם היה קורה משהו לאיפון שלי הייתי מתאבדת), בינתיים הייתי בפייסבוק חיכיתי שאמא וליאור יחזרו מהבית חולים,במזל באותו רגע אמא חזרה וליאור היה עם גבס על היד…
ליאור חייך אלי בניצחון ובחברות ואמר: " לי עשו גבס ולך לא!"
באותו רגע נשבעתי שיותר אני לא אצעק על ליאור ושאני לא יזרוק עליו שום דבר!!