תחרות ריצה
"אם כך, כל שנותר לכם הוא לחתום על ההסכם וללחוץ ידיים", אמר הינשוף, "נפגש כאן בעוד שלושה חודשים".
האריה והנמר התרגשו מאוד. שניהם גמרו אומר לנצח את המירוץ הזה. לא מדובר היה בסתם מירוץ, אלא במירוץ שיקבע את עתיד היער. המנצח יזכה לשלוט בשני צירי התחבורה העיקריים. לא רק כסף מונח על השולחן הפעם, אלא גם כוח, ובעיקר כבוד.
מסע האימונים היה מתיש. הוא כלל ריצה לאורך השביל המרכזי ביער, שחיה באגם השקט, כפיפות בטן לרוב ועליות מתח על ענפי העץ המרכזי. מיום ליום הלכו והתחזקו האריה והנמר. נראה היה שהקרב צמוד. עתידם היה תלוי על חוט השערה.
הגיע יום המירוץ. האריה והנמר היו עסוקים במתיחות ובהרפית הגוף. העצבנות ניכרה על פניהם. נראה היה שמוחותיהם משוועים להתפוצץ. "צאו לדרך", זעק הינשוף, ובידו האקדח המעשן.
האריה והנמר פרצו לדרך בסערה. החיות כולן, שהתאספו במקום כשעה לפני המירוץ, נשבעו שמימיהן לא ראו ריצה מהירה כל כך. לעיתים נדמה היה שהנמר מוביל בהפרש של חלקיק השניה אך בפעמים אחרות נטל האריה את ההובלה וחוזר חלילה. הקצב הלך והתגבר בישורת האחרונה, מאה מטרים לפני קו הסיום. אז פתח האריה בפער משמעותי והצליח להיות הראשון שחוצה את קו הסיום.
"גבירותי ורבותי החיות" פתח הינשוף ואמר, " אני רוצה להכריז על המנצח בתחרות הריצה. אבל לפני כן הודעה קצרה. לפני כחודשיים נשלחה לכולכם אגרת ובה הודעה על שינוי תנאי המירוץ. לכל אחת מן החיות עמדה הזכות לערער על השינוי. נכון למועד תחילת המירוץ, לא התקבלה אף בקשה לערעור. במסגרת התמיכה של היער בערכי הקיימות והשמירה על הסביבה, הוספנו קריטריון חדש: חל איסור על אכילת חיות 24 שעות לפני המירוץ. מאחר שהאריה אכל אתמול בערב את הזברה, ומאחר שהנמר הסתפק אתמול בשתית מים מן האגם בלבד, אני מכריז בזאת על הנמר כמנצח בתחרות הריצה."
הקהל היה בהלם. ההמון רגש ורעש. "לא ייאמן", צעקו כולם, "הנמר הצליח לשטות בכולנו".
האריה היה הראשון שהתעשת. "אם ידעת כל הזמן", שאל את הנמר, "מדוע טרחת להתאמן ולרוץ?"
"שנינו שחקנים באותה הצגה", אמר הנמר, "אתה מופיע על הבמה המרכזית, שוטף בעינך את הקהל העצום, מתמכר לצליל מחיאות הכפיים".
"ואתה?", שאל האריה.
"אני ?", אמר הנמר, "אני משחק מאחורי הקלעים"
תגובות (0)