אבל אני לא אוהב אותה

"אני לא רוצה !" צווח טומי, שהוא תופס את הדלת בחוזקה ומנסה לסגור אותה, כדי שהאמא לא תצליח להיכנס פנימה. הוא הרגיש גל חום עובר בגופו, והמצח מתחיל להיות קר. ליבו פעם במהירות וגרם לו להלחץ, ולנשום חזק. האמא המשיכה לדפוק ולעמוד בחוץ
"טומי הם באו רק לראות אותך, זה הכל" אמרה אמא בקול עדין. ולא היה נשמע שהיא כועסת
"לא רוצה" אמר טומי, וכמעט התפרץ מבכי. אחרי כמה רגעים צעדיה של אמא הלכו, וסגירת הדלת נשמעה.
טומי נשען על הדלת, שהוא עוצם את עיניו ומחליק על הדלת ויושב על הרצפה. הוא החזיק את ראשו, ולא ידע מה לעשות. הוא נשם באיטיות וניסה להרגיע את עצמו. דקות ארוכות ישב על הרצפה בלי לזוז.
הוא קם על רגליו ויצא מהחדר. אמא ישבה על הספה בסלון, שהיא מחזיקה בידה פתק קטן.
היה שקט בבית, טומי הביט מסביב ועל אימו, שהוא מרגיש חלש. הוא התקדם וישב לידה
"אתה יכול להסביר לי למה עשית את זה ?" שאלה. שהיא יושבת רגל על רגל ומשחקת עם הפתק בידה
"אמרתי לך שאני לא רוצה לדבר איתם" ענה טומי, ופניו היו עצובות וכועסות
"הם החברים שלך" אמרה האמא
"הם לא חברים שלי, הם כלבים שצריך לרחם עליהם" אמר טומי, והרים את ראשו
"למה אתה מדבר כך ?" שאלה אמא. והסתכלה לתוך עיניו הנוצצות
"אמא פעם בגדו בך ?" שאל טומי, והסתכל עליה חזרה שהוא מחליף את פניו לרגישות
"שהייתי בגילך, זה קרה שבגדו בי" ענתה אמא, והנהנה בראשה
"את מכירה את הרגש הזה, שפתאום הכל מתחלף ואותם חברים השתנו וזה צובט בלב" אמר טומי. האמא הביטה בו והרימה את הגבות
"הילדה שאהבתי, החליפה אותם לרעים" המשיך טומי
"למה אתה חושב שהיא עשתה את זה ?" שאלה האמא והתעניינה
"בשיחות שלנו היא דיברה על המון אנשים, אני מאמין שזה מה שהיא עשתה בשיחות עם אחרים" ענה טומי, והוריד את ראשו. האמא הזיזה את הפוני שלה לצד והביטה על הפתק שבידה
"הם הביאו את הפתק הזה בשבילך" אמרה, ופתחה אותו
"זה המספר שלה במקרה ?" שאלה אותו, שהיא מביטה על על המספרים. טומי הביט עליו וכיווץ את הגבות
"כן" אמר וחטף ממנה אותו, קימט וקרע אותו
"למה אולי היא רוצה להשלים איתך" אמרה האמא. טומי זרק את החלקים על השולחן וקם על רגליו
"אני לא יחזור אליה אני לא אוהב אותה" ענה
"זה יכול להשנות" אמרה האמא
"מבחוץ זה יכול להשתנות, אבל בפנים זה נשאר שבור, אם פגעו בלב שלי הוא לא יחזור להיות שלם כמו שהיה"
__________________________________________________________________