אהבתי אותה

It is just too late 11/05/2015 612 צפיות תגובה אחת

אני חייב לומר לכם שברגע ההוא, כאשר היא לבושה בג'ינס ואין עליה אפילו טיפת איפור אחת, אהבתי אותה הכי הרבה.
אז נכון, לא הכרתי את כל סיפורה, לא הכרתי אפילו את החלק הגדול יותר של הסיפור, אבל ברגע ההוא, הייתי מוכן לעזוב הכל ולהתחייב לה לנצח.
משהו בחיוך המסתורי שלה ובדרך בה עיניה מוארות פתאום, משך אותי אליה, היה בה משהו שגרם לי להאמין שיש קסם בעולם, יש פיות ואלפים.
יכולתי לדבר איתה במשך שעות, היה משהו מרתק במילותיה, אפילו בדרך בה הידיים שלה נעו, מספרות את סיפורן.
מעולם לא ידעתי להבדיל אם סיפוריה הינם שקרים או אמיתות, תמיד הנחתי שמעט מזה ומעט מזה, בגלל שלמרות שהיה ברור שזה קרה לה, תמיד היה משהו לא הגיוני, כמעט מוגזם, משהו שלא יכולתי להאמין שקרה דווקא לה.
היה משהו מכשף בדרך בה היא הזיזה קווצות שיער טועות מפניה, ובכלל, היה משהו מבפנט בכל תנועה ותזוזה שלה.
חבל שלעולם לא אוכל לשפוך בפניה את רגשותיי, אתם מבינים, היא הייתה ותמיד הייתה שייכת לאחר, ואפילו כאשר הוא לא שם, ליבה לעולם לא יהיה שלי, אני מניח שהיא פשוט לעולם לא תוכל לאהוב אדם כמוני, אדם שברור שהוא לא טוב עבורה, אדם שלעולם לא יוכל להשתנות ולעולם לא יוכל לעמוד בסטנדרטים הגבוהים שלה.


תגובות (1)

ממש יפה, אבל אולי היה כדאי לפרט למה היא לא מודעת אליו….

17/06/2015 20:53
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך