נטע די אנג'לו
בדרך כלל אני לא דיכאונית, ולא אוהבת סופים עצובים, אבל קראתי ספר הג'ונגל והיה לי עצוב על מוגלי. בסיפור האמיתי הזאבים לו רצו להיות איתו יותר והלהקה התפרקה, והאנשים בכפר חשבו שהוא שד ורצו להרוג אותו.
הסיפורים האמיתיים עצובים. גם פיטר פן עצוב, משום מה.

אין לו מקום

נטע די אנג'לו 26/10/2013 717 צפיות 4 תגובות
בדרך כלל אני לא דיכאונית, ולא אוהבת סופים עצובים, אבל קראתי ספר הג'ונגל והיה לי עצוב על מוגלי. בסיפור האמיתי הזאבים לו רצו להיות איתו יותר והלהקה התפרקה, והאנשים בכפר חשבו שהוא שד ורצו להרוג אותו.
הסיפורים האמיתיים עצובים. גם פיטר פן עצוב, משום מה.

הוא הלך לבד, נשימותיו וציוץ הציפורים היו הדברים היחידים שהוא שמע.
הוא ניסה להיזכר בדברים טובים, המשחקים עם החברים והרדיפה אחרי החיות ביער, אבל כל זה נראה רחוק מאוד.
בגלל שאף אחד לא יתגעגע אליו, חבריו רוצים שימות, כל השאר הולכים איתם. אין לא מקום שבו יוכל להיות, הוא לבד.
הוא ניסה לחמם את גופו בלהדליק מדורה, אבל מיד כיבה אותה. הוא ידע שלא כדאי לחשוף את המיקום שלו לחיות. אז הוא המשיך ללכת. הוא לא ידע לאן, אבל כמה שיותר רחוק יהיה טוב.
זה לא שמישהו ישתגע מדאגה ויחפש אחריו. הוא היה לגמרי לבד.
בסוף הוא קרס מתשישות על גזע עץ כרות. הוא לא אכל שום דבר והיה מורעב.
הוא נרדם, ולא התעורר אפילו כאשר החיות טעמו מעט מגופו.
בגלל שהוא רצה למות. אין לו מקום בין החיים האלה.
אין לו מקום בין אף אחד.


תגובות (4)

פיטר פן עצוב?
אני אפילו לא זוכרת על מה זה.
וזה יפה.

26/10/2013 05:27

תודה.
ואת קראת את הסיפור האמיתי של פיטר פן? פשוט משום מה זה מעציב אותי, לא יודעת למה, אבל אני בעיקר מרחמת על מוגלי.

26/10/2013 05:30

אוי זהמקסים :) רק שימי לב שכתבת "כדי" במקום "כדאי".
יפה.

26/10/2013 07:52

כן, עכשיו שמתי לב.
שיהיה. אני אתקן ותודה.

26/10/2013 07:59
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך