אין שם><

היא רצה מהר ככל האפשר ״בבקשה״ היא צועקת, ״תן לי עוד זמן״ היא נעצרת ותנשפת הזמן הולך ואוזל. היא מסתכלת על הידיים שלה שהלכו והתפוררו וממשיכה לרוץ עד הרגליים מתחילות להתפורר גם הן ואז כבר אין לה ברירה אלה לוותר. היא התאפקה לא לבכות אך לשווא, הדמעות זלגו בלי הפסקה היא ידעה שזה מאוחר מדי. אף אחד כבר לא יזכור אותה, היא נאנקת מהמחשבה שלא הספיקה לחיות. שלא ניצלה מספיק את הזמן וככה בנשימה אחת אחרונה היא מתפוררת לגמרי הרוח לוקחת אותה איתה עד שלא נותר ממנה זכר.