אל מעבר האחו

״נוווו,בואי כבר!!!״ אמר ומשך בידי, ואני רצה אחריו אל מקום לא ידוע.
״רגע,חכה שניה״ אמרתי מצחקקת בעוד הוא גורר אותי אחריו אל מיחוץ לביקתה הקטנה שלנו.
״לאן הולכים?״ שאלתי ממשיכה להיגרר אחריו בעוד הוא פותח בריצה אל האחו הקטן אשר נמצא מול ביקתתנו.
״טוב,אל תענה,לא אכפת לי״ אמרתי מנסה לשמור על רצינות אבל כחצי שניה אחרי פרצתי בצחוק מתגלג, שחררתי את אחיזתו בזרועי ואחזתי בידו ורצנו ביחד, הוא שחרר את ידי והמשכנו לרוץ.
רחוק יותר ויותר, עם הרוח על הפנים,איזה תחושה נפלאה.
״אמממממ״ שמעתי קול מאחורי, הסתובבתי וראיתי שהוא נעצר, רצתי עליו וקפצתי עליו מחברת את שפתינו.
התנתקנו והוא חייך חיוך קטן ואחז בידי חוזר לרוץ, ואני איתו.