אני אחיה. ולעולם לא אוותר. הקדמה
"העולם הזה לא מתאים לנערה כמותך. את יותר מידי חלשה ורגישה.
החלשים בעולם הזה לא שורדים. העולם שאנחנו חיים בו איום ונורא. הוא הסיוט של כולנו."
"אז אני אלחם. אלחם ואהיה חזקה יותר. אני לא אוותר על חיי רק בשביל עולם נוראי
שאפשר לתקן. אני אשנה את העולם הזה. אני אתן לחלשים הזדמנות! אני אתן להם
חיים. אני אשנה את העולם הזה לעולם טוב יותר בשביל כולם. בשביל החזקים ובשביל
החלשים. אף אחד לא יצטרך לסבול יותר….חלשה או חזקה…אני אחיה!! ולעולם לא
אוותר לעולם!!!" צרחתי. כי אני לעולם לא אוותר לעולם הזה.
אני לא יכולה להסכים לזה. אני לא יכולה לוותר על חיי רק בגלל עולם נוראי.
אני אשנה אותו. בשביל כולם. בשביל החלשים. שיוכלו לחיות!
ובשביל החזקים. שלא יסבלו.
שמי אנאבל. אבל אני מעדיפה שיקראו לי אן. אני בת 17 והעולם שאני גרה בו
הוא עולם שבקרוב עומד להתרסק. וההחלטה שלי היא לשנות אותו לפני שהוא יתרסק.
הוריי נעלמו כשהייתי קטנה. ואחי הגדול גידל אותי ושמר עליי מהעולם האכזר.
אבל הוא שמר עליי בצורה עצובה. הוא נעל אותי במגדל. כמו נסיכה.
רק שאני לא הייתי נסיכה. לא היה לי נסיך על הסוס הלבן שיבוא ויציל אותי.
רק הייתי נעולה שם. בודדה. אחי נתן לי הרבה ספרי אגדות לקרוא.
ככה שכשהייתי קטנה תמיד חשבתי שהאביר על הסוס הלבן יבוא. אבל הוא מעולם
לא בא. ידעתי שהעולם שבחוץ מסוכן. אבל חשבתי שאולי יש בו חלק שהוא
כמו באגדות. טעיתי. האגדות בספרים לעולם לא יקרו. ככה אמר אחי.
אבל כשהייתי בת 16 ברחתי. לא יכולתי יותר להישאר כלואה. ולדעת שהנסיך שלי
לא יבוא. ברחתי ואחי לא התנגד. הוא ידע שזה כבר לא משנה.
וככה ראיתי את העולם שבחוץ. העולם מלא המלחמות. המכות. הנוראיות.
דברים שלא קיימים בעולם שלכם. דברים שאי אפשר להאמין שהם קיימים.
מאז חייתי בבית קטן בעיר קטנה. הייתי יוצאת לפעמים לבקר במסעדה ולקרוא את העיתון.
לקרוא על האסונות שקורים כל פעם. ולשמוע אנשים אחרים מדברים עליהם
כאילו זה רק שמועה מצחיקה. חייתי את חיי הנוראיים. את חיי החלשים. אבל חייתי.
כאן מתחיל סיפורי. בעיר הקטנה הזאת. כאן מתחיל החלטתי לשנות את העולם.
תגובות (1)
תמשיכיי זה נישמעע מאוד מעניין!!! ^____^