אני לא יכולה לעוף
אני תמיד מסתכלת על הציפורים החופשיות, העפות למרחקים.
רגע! קחו אותי אתכן!
אני לא רוצה להישאר פה!
אני רוצה להיות חופשיה, לאהוב את עצמי כמו שאני!
לאהוב את איך שאני נראית בבגדים שאני אוהבת
בסגנון שלי
לומר מה שאני חושבת
את דעתי
נמאס לי להסכים, בזמן שיש לי דעה מנוגדת!
נמאס לי לזייף הכל רק בשביל שלא ינדו אותי!
אני רוצה להיות אני!
להיות מי שאני רוצה להיות,
איך שאני רוצה להיות!
אני תמיד רואה את הבנות המקובלות,
אני תמיד רואה את המבטים המגעילים שהם נותנות לי
מבטי גועל.
למה אני צריכה להרגיש רע עם עצמי כי אני אני?
למה אני צריכה להיות כלואה פה?
אני רוצה להצטרף לציפורים,
להיות חופשיה מהכלא הזה!
אני רוצה לעוף!
אבל אין לי כנפיים.
אני לא יכולה לעוף.
תגובות (6)
אם תאמיני את יכולה לעוף . ולעוף זה לא להעזר בכנפיים ולרחף באוויר תרתי משמע, אלא להעזר בכול מה שיש לך ולהגשים את מה שתרצי לעבור בחיים. ואני מקווה שזה יצליח לך (:
בכול מקרה ממש יפה כתיבה על רמה !
את מזומנת לקרוא את הסיפור שלי גם 3>
אני מתחברת אלייך כול כך.
גם אני רוצה לצאת מהגבולות שלי, להראות לכולם מה אני באמת חושבת, ולברוח.
אבל אני לא יכולה
אבל לא חוסר הכנפיים הוא זה ש"כובל" אותי. אלא חבריי המועטים יחסית, המשפחה שלי, האנשים שאני אוהבת, אלו שלא רוצים שאפרוש כנפיים. כי הם רוצים אותי וצריכים אותי.
תחשבי עליהם גם, ואז הרצון לברוח יעלם לאט לאט.
סיפור יפה שהתחברתי אליו מיד.
<3
אלין
תודה רבה!
מהמם יא תולעת!
חחח תודה :)
הלוואי