אני רק שמחה שזה נגמר… – קטע חשוב, תקראו ותפנימו ❤

״היי…״ מלמלתי ונבלעתי בתוך חיבוקו החמים והנעים. ידיו השריריות עטפו את גופי הצנום, וטיילו על גבי, שגופיה דקה ושחורה כיסתה אותו.
״היי מאמי״ לחש לאוזניי והעביר בכל גופי צמרמורת חזקה. התרחתי מעט מגופו השרירי והבטתי בפניו הגבריות. הפנים שאני כל כך אוהבת.
״אתה בטוח שהם יאהבו אותי ?״ שאלתי במעט פחד. בפעם הראשונה, אני הולכת לפגוש את ההורים של חבר שלי, מזה חצי שנה.
״אם אני אוהב אותך, אין שום סיבה שהם לא יאהבו אותך…״ לחש בקולו הגברי והצמיד את שפתיו לשפתיי.
עליתי למכוניתו המפוארת והוא פתח את דלת הנהג. הוא התיישב במקומו וחגר חגורה. ידו סובבה את המפתח הכסוף והמכונית התעוררה בשאגה רמה. הוא לחץ על דוושת הגז והמכונית החלה להתגלגל במהירות על הכביש…
עצמתי את עיניי. מתענגת על מגע ידו על ירכי השמאלית. פקחתי את עיניי, למולי נגלה כפר. מלא בבתים צפופים, חלקם ישנים ודלים, מקולפים. וחלקם חדשים, נקיים, ענקיים. פערתי את עיניי, מוכת הלם.
״אתה ערבי ?״ שאלתי את השאלה שהתרוצצה בראשי. הוא הנהן פעם אחת ולא הביט בפניי. בעיניי.
״למה לא אמרת לי ? אמרת לי שאתה מרוקאי !״ אמרתי במעט תקיפות.
״ערבי, מרוקאי, אותו חארטה, לא ?״ שאל וגיחך בשקט.
״א..בל…״ מלמלתי בשקט ושקעתי במושבי. כבר היינו בתוך הכפר, אין לי דרך חזרה. אם היינו באמצע בכביש, הייתי קופצת מהאוטו, או כל דבר אחר…
המכונית המפוארת עצרה מול בית ענק ומרשים, אך אותי זה לא עניין. הוא פתח לי את הדלת ושלח את ידו. יצאתי מהמכונית בכוחות עצמי ונעמדתי. מפנה את מבטי מצד לצד, מחפשת דרך לברוח מפה. מזל שרק בנו לשעה שעתיים…
״אם תנסי לברוח, זה יהיה הסוף שלך״ סינן בין שינייו ומיסמר אותי לקיר של הבית. הנהנתי בפחד. אלוהים, למה הכנסתי את עצמי ?!
הוא תיקתק על דלת הבית ואותה פתחה לנו אישה מבוגרת, בסביבות גיל ה – 50.
״אוו שלום לכם, כנסו כנסו״ אמרה עם מבטא ערבי. הוא הצמיד אותי לגופו, כדי שאני לא אברח לו, ומשך אותי לתוך הבית הענק. בלעתי את רוקי בפחד. מחכה שהסיוט הזה יגמר…
התיישבנו על ספות לבנות ארוכות. האמא הלכה למטבח וחזרה לאחר כמה שניות עם קנקן תה וכמה ספלים נקיים.
״שלום״ נכנס מישהו לבית, כולם פה מדברים בעברית ?!
הוא התיישב מולנו בספה, עיניו החומות נצצו, כמו של בנו. שיערו האפיר והיו לו כמה קמטים בפנים. ללא ספק, גיל 60…
״אז… איך קוראים לך ?״ שאלה אימו במבטא ערבי והתיישבה מולנו בספה. היא מזגה תה ל – 4 ספלים והגישה לכל אחד מאיתנו.
״אופיר…״ מלמלתי בשקט.
״מה ?״ שאלה. כנראה לא שמעה מה אמרתי.
״אח… אופיר״ אמרתי ביותר קול לאחר שהוא צבט אותי במותן. הבטתי בפניו שהסיעו מעט עצבים וחזרתי להביט באימו. בלעתי את רוקי והנהנתי בכך שאמרה שזה שם יפה. אם אני אתנהג בחוצפה, אולי הוא יפרד ממני ?
״בת כמה את ?״ שאלה בקולה הכבד.
״21״ אמרתי במעט תקיפות, מה שגרם לו לצבוט אותי שוב. חייכתי חיוך שחצני, לאימו הנבוכה.
״תגידו א…״ התחיל אביו לומר אך קטעתי אותו בתקיפות.
״למה הוא בן יחיד ? אתם יודעים שזה משעמם להיות לבד״ אמרתי בחוצפה והבטתי בפניו, שהביעו עצבים. יופי, אולי עכשיו הוא יעיף אותי…
״אנחנו נלך, ביי אבא, ביי אמא״ סינן בין שפתיו והקים אותי בכח מהספה. איך רגשות של בן אדם משתנים מקצה קצה. לפני שהגענו הוא חיבק ואהב, כמו כל חצי השנה הזאת. ועכשיו, הוא כל בך קר אליי. אני עדיין אוהבת אותו, אבל בקשה אחת אבי ביקש ממני לפני שנפטר, לכבד אותו ולא לצאת עם ערבי. אבי היה דתי, ואני ואימי מסורתיות. זאת הבקשה האחרונה שביקש ממני, וזאת הבקשה הראשונה שאני אקיים.
הוא תפס סידי בחוזקה ומשך אותי בכח לכיוון המכונית שלו.
״תפסיק ! זה כואב !!״ צרחתי בבכי. אני חושבת שהוא תלש לי את היד מהמקום. עוברים ושבים עברו והתעלמו, מה זה שיגרה שככה החבר מתנהג לחברה שלו ?!
הוא פתח את הדלת ודחף אותי בכח לביפנים. הוא הושיב אותי במושב שליד הנוסע וחגר אותי בכח. הוא טרק את הדלת והתיישב לידי.
״מטומטמת !!״ צרח והעיף לי סטירה. הוא התניע את המכונית המפוארת והשחורה והחל לנסוע במהירות, עובר רמזורים אדומים.
ישבתי במקומי, מכווצת מפחד, יד אחת על לחי שמאל שבוערת מחום ומכאבים. והיד השני בחיקי. הוא נקע לי את היד, אני בטוחה בזה. הרמתי את רגליי מהריצפה והצמדתי אותם לחזי. כמה שיותר קרוב. קברתי את פניי בין רגלי ושיערי הסתיר את פניי. הדמעות זלגו ללא הרף. נספגות בג׳ינס הלבן שעכשיו כתם שחור מדמעות ואיפור נספג בתוכו. פחדתי להרים את מבטי. להביט בפניו. באדם שאני כל כך אוהבת. אבל באותה מידה שונאת. שמעתי אותו מסנן כמה קללות ולאחר שניה הרחתי ריח של סיגריה. לאחר כמה שניות המכונית נעצרה בחריקה קלה. פחדתי להרים את ראשי, לגלות שאנחנו עדיין בכפר המטומטם הזה.
״מאמי תצאי…״ שמעתי לחישה באוזניי והרמתי בעדינות את ראשי. ראיתי שאנחנו מול ביתי והקלה התפשטה בגופי הצנום. נשמתי עמוק והורדתי את רדליי מהמושב. פתחתי את החגורה ויצאתי במהירות מהמכונית הזאת. לא רוצה להישאר שם עוד שניה אחת. נעמדתי מולו, הוא חסם את דרכי.
״סליחה״ אמר וחיבק אותי חזק. ברוך ובעדינות. שה כבר לא עובד עליי, היום הכרתי את האני האמיתי שלך. התנתקתי מחיבוקו אך הוא משך אותי שוב לחיבוק. מצמיד אותי לגופו השרירי. ״נו מאמי, מה קרה ? אמרתי שאני מצטער… אני אוהב אותך, את יודעת ?״ לחש באוזניי. לפני 20 דקות הוא העיף לי סטירה, צבט אותי וצרח עליי, מה קרה פתאום ? הפך להיות מלאך שירד מגן עדן ?!
״סולחת״ אמרתי בחיוך מזוייף. אני בחיים לא אסלח לו. הוא הצמיד את מצחי ומצחו ונשק בעדינות לשפתיי. החזרתי נשיקה, אבל נשיקה מזוייפת.
״באלך לבוא אליי, הלילה ?״ שאל בשובבות וקרץ.
״אממ… אני… לא יכולה״ מלמלתי בשקט והשפלתי מבט.
״למה לא ?״ שאל והרים את מבטי, כדי שהביט בפניו הגבריות.
״אה… אנ..י צריכה לנקות את הבית !״ אמרה במעט לחץ. הוא עשה פרצוף חמוץ וחשב.
״תנקי מחר… נו מאמי..״ לחש וליטף את זרועי מעלה ומטה. חושב שזה יעבוד עליי.
״לא מאמי, מחר אני אבוא, מבטיחה״ אמרתי בשובבות וקרצתי. הוא הנהן ונשק לשפתיי בפעם האחרונה. הוא נכנס למכונית והתניע את הרכב. שלחתי לו נשיקה באוויר ונופפתי לו לשלום. כשראיתי שהמכונית נעלמה מהעין שלי, רצתי במהירות לכיוון הבית שלי. פתחתי את הדלת בטריקה וראיתי את אימי קמה מהספה בבהלה.
״מה קרה ?!״ שאלה בדאגה.
״תארזי הכל ! עכשיו !!״ צעקתי בלחץ והבטתי מצד לצד.
״מה ? למה ?! מה קרה ?״ שאלה בלחץ וראיתי איך היא מתחילה לפחד.
״הוא…. ה…וא… הייתי אצלו בבית, והוא בכלל ערבי, אמא הוא ערבי !!״ צרחתי ודמעות זלגו מעיניי. ״הוא גם העיף לי סטירה ומחר… או אלוהים…״ מלמלתי בדאגה. מה אני עושה ?!
״אה… הוא יכול לבוא לפה ולקחת אותך…״ מלמלה לעצמה בדאגה והחלה להוציא מזוודות מהמחסן. ״נסיכה שלי זה מוסכן… למה הכנסת את עצמך ?״ מלמלה לעצמה בדאגה והחלה למלות את המזוודה בבגדים שלנו.
״אני לא ידעתי…״ מלמלתי בבכי ועזרתי לה להכניס את הבגדים לשתי המזוודות הגדולות והשחורות.
״נלך לסבתא, היא תדע מה לעשות…״ מלמלה בשקט.
״סבתא ? מה ?!״ שאלתי בבילבול.
״גם כשסבתא הייתה בגילך היא יצאה עם ערבי ולא ידעה זאת… כשהיא גילתה את זה, היא ניסתה לברוח אך הוא חטף אותה. הוא היה מחביא אותה בבית שלו ומתעלל בה. רק אחרי שבוע המשטרה הצליחה לחלץ אותה משם, זה מסוכן להיות בכפרים האלו מותק…״ אמרה וחייכה חיוך מנחם. הנהנתי בפחד, מפחדת שגם הוא יחטוף אותי…

עבר כבר שבוע, באותו הלילה סיימנו לארוז את החפצים שלנו, ועברנו לגור אצל סבתא שלנו שבצפון. כמה שעות נסיעה מביתנו הקודם. סבתי הסבירה לי את סיפורה, וכמה שזה מסוכן. אני רק שמחה שזה נגמר…

כן, כל כך הרבה נשים נופלות ב״פח״ הזה. 30,000 נשים ישראליות נמצאות בכפרים, ומידי יום עוברות התעללות בידי הבעלים שלהן…
בסוף שנה, אחת המורות הראתה לנו סרט, קשה… ועכשיו נזכרתי, והחלטתי לעשות סיפור קצרצר. (אני לא אתן קישור כי יש שם תכנים שלא מתאימים לגילכן… (אונס, מכות, לינץ ועוד כל כך הרבה דברים…)) סרט מאוד קשה, על כל מה שקורה בישראל. אין אחד שראה את זה ונשאר עם עיניים יבשות…
אז תיזהרו, תבדקו טוב טוב עם מי אתן יוצאות, לא רק ערבים מסוכנים, גם ישראלים, מרוקאים, רוסים, צרפתים, קווקזים, תימנים, כולם מסוכנים…
בכל מקום יש אדם מסוכן. אם אתן יוצאות לפארק, תבדקו אם מי אתן יוצאות, ואל תסמכו על החברה שאומרת שהיא מכירה אותו. כי תכלס ? הם מכירים מהפייסבוק… מי יודע איך הוא במציאות ?
תשמרו על עצמכן, ואל תיפלו בפח של אחרים… <3
❤❤❤…Lorin