אתה, אני, אנחנו והעולם.

הסיפור קצר ולא מפורט.
לדעתי, אפילו לא ראוי לכנותו 'סיפור'.

אני בדרך כלל אוהבת ביקורת אבל יש לי שאלה.
איך את מסוגלת להגיד למישהו שרשם משהו והקדיש מזמנו שזה לא ראוי לשם סיפור ?

לא התכוונתי לזה, התכוונתי לזה שהוא ממש קצר -_-

זה יותר כמו משפט. היית צריכה לפרט הרבה יותר, למה הגעת למצב הזה, להשתמש בדימויים, לתאר. כי זה כן יפה, שלא תביני לא נכון- אבל העובדה שהוא כל כך קצר גורמת לסיפור להיראות חסר פואנטה.

אני יודעת שזה קצר אבל רשמתי את זה על משהו קרה לי היום.
אני לא אוהבת להאריך בפרטים.
ואין לי בכלל סיפורים ארוכים.
אבל אני מבקשת ממך שתנסי פחות או יותר להבין למה התכוונתי.
כי התכוונתי להרבה דברים !

הבנתי למה התכוונת.
אגב, הרעיון עצמו מדהים- זה רעיון על רמה, כזה שיכול לעלות אפילו לבחירת העורכים.
ואם באמת תשקיעי בו הרבה הרבה (זה יכול לקחת אפילו שעה) ותעשי אותו קצר יותר ארוך (לא ביקשתי שתכתבי פה מגילת אסתר) ותפרטי טיפה יותר על הרגשות שלך- אני חושבת שזה יהיה מדהים.

טוב תודה רבה על ההצעה אני ינסה אותה.
תודה בכול אופן (:

אני חושבת שזה קצר….
אבל יש פה עומק ויש משמעות.
רעיון יפיפה….
ולא משנה אם זה משפט או סיפור של 400 עמודים (או של 382, אני לא שופטת…;))
:)