בובספוג הגירסא שלי

בובספוג חייך מאושר ופנה לסלע של ידידו פטריק. "בוקר טובבבבבבב" קרא בקולו הצווחני
"בובספוג אולי תשתוק?!" קרא סקויידוייד
"או! בוקר טוב סקויידי" קרא בובספוג ונופף לסקוייד.
סקוויד בתגובה טרק את החלון.
"פטריק?" קרא-שאל בובספוג "קום כבר, עצלן שכמוך!"
פטריק עדיין לא התעורר, או שהוא לא ענה.
"טוב, נתראה כבר ישנוני!" קרא בובספוג בחיוך ופנה אל הכביש.
בובספוג הגיע אל הסרטן הפריך כשהוא מדלג ושר שיר. "בוקר טובבבבבבב" הוא קרא
"בובספוג נערי!" קרא מר קראב
"איי איי המפקד!" קרא בובספוג
"איפה היית?" שאל מר קראב "איחרת בשתי שניות"
"אההההההה!" בובספוג פרץ בשאגות והזדעזע.
"בובספוג!" קרא מר קראב "אני רוצה שתתאפס על עצמך!" הוא אמר
בובספוג אסף את עצמו וצעד לכיוון המטבח. "לא יהיו עוד צרות המפקד!" הוא קרא ופנה אל קציצות הסרטן.
"בוקר טוב סגל הסרטן הפריך!" בובספוג הביט מהחלון שמעל לסקוייד אל עבר פטריק.
"בוקר טוב פטריק!" הוא קרא
"בובספוג!" קרא פטריק בתורו
"אולי תהיו בשקט?!" קרא סקוויד כשהוא רותח.
"אני חושב שכדאי שנדבר בפרטיות, יש פה אנשים שלא מכבדים את זה" צעק בובספוג
"בושה מצידם" אמר פטריק והוא נכנס למטבח.
בובספוג הפך קציצת סרטן על הגריל והלך להביא לחמנייה, הוא שם עליה את החסה, בצל ו….
"אההההה!" הוא פרץ בשאגות
"מה קרה נערי?" שאל מר קראב
"הקציצות מר קראב!" קרא בובספוג "הן… הן…. הן… הן…"
"דבר כבר בחורי!" קרא מר קראב
"הן נעלמו!" קרא בובספוג והתחיל לבכות בהיסטריה
"היי בובספוג" אמר פטריק הלא קשור
"כן פטריק?" שאל בובספוג
"אני אכלתי את הקציצות" אמר פטריק
בובספוג החטיף לעצמו כאפה כשדפק את ראשו בידו. (מכירים את התנועה הזאת?)
"היי בובספוג?" שאל פטריק
"כן פטריק?" השיב בובספוג
"אני יכול לקבל תוספת?"
בובספוג החטיף לעצמו שוב.