בובת חרסינה
סדק קטן מעטר את פני החרסינה העקומים. בלאו הכי הם לא היו מושלמים, והסדק הזה מפלח אותם ונותן לגיטימציה לכיעור שלהם. לפני שהופיע, איש לא שאל את בובת החרסינה דבר. למען האמת, גם עכשיו איש לא שואל אותה דבר, היא פשוט עומדת על המדף, מאובקת וקפואה. אם יכלה לזוז, הייתה מתעטשת בקול.
לבובת החרסינה יש פנים עקומים וקפואים, עור פורצלן בהיר וחיוור, שיער כהה עם תלתלים גדולים ועיניים שחורות כמו המוות. היא לבושה בשמלה פרחונית ישנה, מאובקת וקרועה. היא לא יפה במיוחד, אך יש לה חזית מרשימה של רוגע, או ליתר דיוק- אדישות מוחלטת. מאז שנוצרה, אנשים נטו להתעלם ממנה בקביעות, גם כאשר התכסתה באבק, וגם עכשיו, כשפניה החלו להיסדק. אתם חייבים להודות בכך שמעולם לא העלתם בדעתכם שגם לבובות חרסינה יש רגשות, בטח חשבתם שאין דבר שממלא את החלל שבתוך גוף הפורצלן שלהן.
לבובת החרסינה הזו יש כל כך הרבה רגשות, הם אפילו סדקו את פניה. היא כנראה תישבר בקרוב, בשקט, ואבק יכסה אותה. לפחות כשזה יקרה, כבר לא ישאר לה אף שיאפשר לה להתעטש. למעשה, היא לא תוכל להרגיש את האבק. כל טיפת רגש שהייתה בה תתאדה לאוויר, ותזכיר למעטים שיכולים להרגיש בריח המתוק של הרגשות, שפעם הייתה על המדף המאובק בובת חרסינה, והיא נשברה.
תגובות (2)
ובכן, מחמאות וכל זה.
ניתוח! (כן, יש פה סימן קריאה כי אני די נהנית מזה למען האמת)
בובת החרסינה היא אישה שמתייחסים אליה בתור בובה. היא אדישה ורגועה כל כך שאף אחד לא טורח להעיף בה מבט. ידוע שהיא עלולה להישבר מתישהוא, אבל אנשים לא מאמינים שהאישה הזו ששרדה כל כך הרבה זמן והיא כל כך אדישה תישבר.
האבק יכול להיות או דברים שהצטברו מחוסר ההתייחסות או משהו שחשבתי עליו אחר כך. אבק זה דבר שמעטר דברים ישנים. יכול להיות שזה סימן לזקנה.
העובדה שמציגים את הבובה על מדף יכולה להיות הרגשה שהאישה תמיד עומדת למבחן, שכל הזמן היא נעמדת מול האנשים האחרים.
אחר כך חשבתי האם יכול להיות שלמעשה זה סימן לכך שמשתמשים באישה הזו. משתמשים בה כמו במעיין בובה קריפית כדי לעטר משהו. שהיא קישוט ותו לא.
טוב, כיף כתמיד. תמשיכי לכתוב קטעים יפים כאלה :)
איזה כתיבה יפה, נושא מאוד מעניין שריתק אותי ואני אהבתי אותו מאוד ^^