בית מספר 19
הלילה יורד. פנסי הרחוב נדלקים ומקלים על אווירת הפחד השוררת ברחוב, הצבע השחור מטפס אל השמיים ולוקח את מקומם של הדמדומים. כל האורות בבתים כבר דולקים, חוץ מהבית ברחוב "הצפירה" מספר תשע-עשרה. האורות אף פעם לא דולקים שם, כך מספרים השכנים בלחישות, אבל קולות מגיעים משם. אומרים שזה הוא בית בו הכל אפשרי. יש את אלו שאומרים ששם מתגוררים גמדים, ויש את אלו שאומרים שגרה שם מכשפה. אין לדעת מה אמת ומה שמועה. זה הבית שהשכנות מדברות עליו בלהט, שותות קפה מספלים גמישים, ואוכלות עוגיות דומעות. זהו הבית ברחוב "הצפירה" מספר תשע-עשרה, הבית שעשען לא עולה מארובותיו, הבית שבו אף פעם אין אורות, הבית שבו נשמעות צרחות, הבית שבו מתחת לשטיח, תמצאו דמעות..
תגובות (2)
אני חושבת שתיארת את זה ממש יפה, זה מעניין, אפל, מיסטורי ואהבתי. אם היה על זה ספר שלם אני מניחה שהיתי קוראת אותו
איזה כיף לשמוע. למען האמת, "הצפירה" מספר 19 זה בית אמיתי. הוא מעט כמו שתיארתי אותו, מפחיד, ישן, לא מזמין. אני מתנצלת, אבל אני חייבת להגיד לך משהו, שם המשתמש שלך מרתיע אותי, ומצייר לי במוח דעות קדומות. היו לך עוד רעיונות לשמות? אם כן, אשמח אם תגידי לי. רק בבקשה, אל תחשבי שאני מבקרת אותך, או מנסה להוריד אותך, אני פשוט מסתקרנת מעט מעל מידת-הצורך. בכל מקרה, תודה רבה על תגובתך המעניינת.