בכי
יש כמה סוגים של בכי.
בכי ספונטני – בכי שאתה בוכה ככה סתם, לפתע, כאשר כואב לך, כשנפצעת.
בכי כאוב – בכי של הבנה, של הידיעה, של הדעת, של הבינה. כאב של מבוגרים, בכי קר, בכי שמכאיב לאנשים האחרים יותר משכואב לבוכה.
בכי של אריה – בכי של האדם שתמיד היה החזק, שתמיד כולם העריצו, הבכי שברגע ששומעים אותו, יודעים שהתקווה מתה.
והסוג האחרון: בכי מאושר – בכי שכולו אושר, דמעות מלאות באושר, דמעות של אופוריה, של התרגשות. יש כמה דברים שגורמים לי לבכי מסוג זה:
שיר עם משמעות עמוקה בשבילי, או סתם שיר מרגש, שיר ישן, חפץ ישן שלא ראיתי שנים.
מכתב מרגש, קרוב שלי – רחוק ממני. לפגוש אדם מהעבר שמזמן לא פגשתי, לבקר שנית בבית הספר הישן שלי, לכיתה הישנה, לשולחן הישן, הכיסא, הלבנים הקטנות שאיתן למדתי לחבר ולחסר.
הלוח ההוא, שעליו ציירנו בהפסקה עם טוש מחיק, והמורה כעסה. מגרש הספורט בו רצנו, התמרדנו, נפצענו, לחמנו, התגבשנו, המגרש בו שיחקנו בעבר בגולות.
אבל הדבר שמעלה לי תמיד את הדמעות, הוא ללא ספק המגע החמים, האצבעות המרפרפות מעל העמודים במחברת הישנה שמתפרקת, בה רשומים בעט בצבעים שונים, הציטוטים הישנים של המורים, ואני נזכר בתקופה ההיא, ואפילו ציטוטים מהשנה הנוכחית, כל כך ישנים, ופתאום אני בוכה בכי של התרגשות, וגם בכי כאוב, כיוון שאני מתגעגע לתקופה הזאת, והיא לעולם לא תחזור שנית.
תגובות (13)
אין.. אין..
העומק שלך פה הוא לא יאמן.
אתה הולך ונצמד על הדברים הקטנים וחסרי הדעה של החיים.
אולי באמת בכי הוא דבר שמעיר בני אדם.. אבל לא לאורך זמן.
לי.. לא כל כך יש דמעות של אושר.. חייבת להודות.
אפילו דמעות של עצב כבר בקושי יוצא לי.
אני מרגישה ריקה..אני מרגישה חסרת רגשות.
רק מלקרוא את הפואמה פה… (וכן כן גם אם תגיד שזה לא פואמה בשבילי זה כן!) אני מבינה כמה פספסתי..
פספסתי בכי של כאב פיזי.. בכי של אושר, זיכרון, הפתעה, צחוק.
כולם מכנים אותי הילדה שלא בוכה אף פעם…
ואולי זה נכון?
חח וואו.. לאן הכנסת אותי..
רואה!! זה מה שאני אוהבת בכתיבה שלך!! שאתה מכניס אותי למקומות אחרים בלי שאני ארגיש!
מדהים ועמוק:)
תודה רבה לך! אין לי בעיה לקרוא לזה פואמה. אני מניח שלבכות זה באמת דבר מאוד חשוב בחיים, וזה אולי אפילו מעצב, אבל עדיין, יש לך זיכרונות מהילדות – בכי של אושר הוא הבכי הטוב ביותר. אני מודה לך שנית!
ככל שאני קורא קטעים כאלה שלך אני רואה שפחות או יותר אני לא מסכים איתך על כלום XD
ללא ספק בכי של אושר הוא הטוב ביותר.
אבל כשאדם בוכה כשהוא עצוב, הוא פשוט מרוקן את עצמו מהכאב. והתחושה(הנפלאה?) שבאה אח"כ היא תחושה כ"כ טובה, כ"כ משחררת…
אני גם לא מהסוג שבוכה מכל דבר (אחממ'…טלי) אבל כשאני עצבנית אני יכולה לבכות כמו תינוקת יותר מאשר כשאני עצובה (משונה, נכון? אני צריכה לעשות בדיקות במעבדה חיחי).
ואור, הגשת את הקטע ממש יפה.
תענוג לקרוא כל מילה!
:)
בכי של אושר זהו באמת דבר נפלא!!!. לא נראה לי שאי פעם זכיתי לבכות ככה אבל מילא, כמו שטלי אמרה העומק שלך והרגשות שלך כלפי דברים הם מעל ומעבר!!!, זה מדהים שחשבת על דבר נפלא ומקסים שכזה, תמשיך על כישרונך לכתיבה
רוני
בקר אור לאור היקר (תגלה לי את שמך האמיתי רק לי מה דעתך ???) הסיפור של נכדתי פורסם אך באם אינך מאתר אותו לא קרה כלום .
סוגדת לך על הכתיבה הבלתי רגילה וכשאני מתכוונת לנער בן 14 ♥
מקווה שתשכיל בחייך הבוגרים לנצל את הכישורים שלך שאינם ללא רבב ואולי יום אחד אשמע פרופסור (לא יודעת את שמך אולי תגלה לי? זכה בפרס נובל לכך וכך אמן ♥3♥
ואוו פישלתי סליחה "שהינם ללא רבב כמובן : אז מה שמך ??????
הדבר הזה פשוט השאיר אותי ללא מילים…
אולי כולם מתעמקים בבכי של אושר, או כאב אבל הבכי שהכי מעניין אותי הוא הבכי של האריה…
עכשיו כמעט גרמת לי לבכות שוב! (ואני כמעט לא בוכה!)
כמו שכבר כולם אמרו לפניף, מקסים. אהבתי את הדוגמאות שנתת. יש גם בכי של פחד וחוסר ידיעה, הוא הכי כואב לדעתי. אל תפסיק לכתוב אף פעם.
*לפני
איזה יפה זה .!
וזה גם כ"כ נכון!
[חוץ מהקטע של הכיתה והבצפר הישן שלי כי אני עדיין לומדת בבצפר..חח]
אבל עדיין- זה מקסים !
(כמו שכווווולם אמרו לפניי.. :))
מאגר דימעותי נפתח כשאני מקבלת איזו ידיעה משמחת כאילו משהו באמת חשוב וההרגשה עילאית הלוואי שתמיד תמיד אקבל וכולנו בשורות טובות ומתוקות ♥ אהבתי מאד אור ממני בקי ♥♥♥♥
מאגר דימעותי נפתח כשאני מקבלת איזו ידיעה משמחת כאילו משהו באמת חשוב וההרגשה עילאית הלוואי שתמיד תמיד אקבל וכולנו בשורות טובות ומתוקות ♥ אהבתי מאד אור ממני בקי ♥♥♥♥