Gentle
בכל סיפור טוב אמור להיות בילד-אפ: בנייה של הסיפור עד להגעה לשיא מסוים, שבו מתפוצץ הסיפור ויכולים לקרות לו אחד משני דברים: הסיפור יכול להשתנות באופן מוחלט, או שהוא יכול לצנוח מטה בחזרה. בסיפור זה רציתי לצאת ממסגרת זאת ולגרום לסיפור להרגיש מונוטוני לחלוטין עם התפרצות יחידה שמשנה את השגרה.

כמו תמיד אני מקבל ביקורת בונה ומקווה שנהנתם.

-אורי

ג'ונתן קרנסיט

Gentle 04/11/2013 805 צפיות 6 תגובות
בכל סיפור טוב אמור להיות בילד-אפ: בנייה של הסיפור עד להגעה לשיא מסוים, שבו מתפוצץ הסיפור ויכולים לקרות לו אחד משני דברים: הסיפור יכול להשתנות באופן מוחלט, או שהוא יכול לצנוח מטה בחזרה. בסיפור זה רציתי לצאת ממסגרת זאת ולגרום לסיפור להרגיש מונוטוני לחלוטין עם התפרצות יחידה שמשנה את השגרה.

כמו תמיד אני מקבל ביקורת בונה ומקווה שנהנתם.

-אורי

גופתו של אדם השתתחה לפני ג'ונתן קרנסיט באמצע הרחוב הריק.
הוא מת.

יומו של ג'ונתן קרנסיט התחיל כמו כל יום אחר בחייו המאוחרים: הוא השקים בשעות הבוקר המוקדמות, התקלח במהירות, התגלח, התלבש בבגדיי עבודתו, אכל ארוחת בוקר זריזה ויצא מדירתו בהליכה לעבר מקום עבודתו, שם הוא נשאר עד שעות היום המאוחרות.
במקום עבודתו, לג'ונתן קרנסיט הייתה עבודה פשוטה: הוא ישב במשרדו והעתיק מסמכים שהגיעו אליו בדואר אל תוך המחשב ושלח אותם באופן אלקטרוני על הנמען המיועד. הוא ישב אל מול מסך המחשב במשך שעות ארוכות, לעיתים ללא מעש, בעודנו מחכה למסמכים להגיע למשרדו.
בסופו של כל יום התיישב ג'ונתן מול המחשב שלו, מילא דוחות, רשם את הוצאותיו בפנקס קטן, לבש את כותונת השינה שלו והלך לישון.

כך עבר כל יום בחייו המאוחרים של ג'ונתן קרנסיט, עד שיום אחד דבר בלתי רגיל קרה בעודנו בדרכו לעבודה.
כמו בכל יום, ג'ונתן הלך ברחוב לעבודה שלו. הרחוב הארוך והרחב היה ריק מכל אדם באופן בלתי רגיל. השמיים האפורים התכסו בעננים כבדים וחסמו כניסה מאור היום. לפתע, שמע ג'ונתן צרחה בלתי אנושית: "כול העולם הוא רק חלום! אני חייב להיות אמיתי!" הוא הסתובב במהירות וצפה באדם רץ במהירות לכיוונו. ג'ונתן ההמום לא ידע מה לעשות ונשאר קבוע במקומו. שניות אחדות לפני שהגיע אליו האדם, הוא צנח אל הרצפה והפסיק לנוע.

ג'ונתן עודנו היה המום. הוא התקרב בזהירות אל האדם וטפח על כתפו. גופו היה קר וקשיח כגופתו של המת. באותו הרגע הגיע ג'ונתן למסקנה הטרגית: אדם בלתי שפוי זה מת.

רגעים אחדים עברו לפני שג'ונתן הוציא את הטלפון והתקשר לאמבולנס, אך ברגעים אחדים אלו עברה מחשבה נעימה בראשו: "מזל שאינני משוגע בדעתי כמו אדם זה. לי יש מעמד מבוסס, עבודה פשוטה וחיים טובים ורגועים. אני הינני שפוי."

לאחר שהזמין ג'ונתן קרנסיט את האמבולנס, המשיך הוא בדרכו הפשוטה אל עבודתו והמשיך בשגרתו האפרורית.


תגובות (6)

איזו כתיבה יפה יש לך.
אני חושבת שמילה יפה לא מספיק מתארת את היופי של הכתיבה,צריך לחפש מילת תואר אחרת.
כשתיארת את מהלך היום הרגיל שלו,חשבתי לעצמי,לעזאזל ככה מתנהלים גם החיים שלי!
שאני אבין,צריך לקרות לי משהו בלתי צפוי בחיים כדי שאבין שהחיים שקיבלתי הם מספיק טובים?
אני חושבת שזאת לא הייתה הכוונה שלך בקטע,או שכן.
אשמח אם תענה.
אגב,אהבתי את התמונה שלך.

04/11/2013 08:05

מאוד אהבתי את הסיפור הזה, היה לו מסר והוא היה מאוד מעניין.

04/11/2013 08:08

יש לו המון מסרים לסיפור הזה,
האחד הוא להסתכל על עצמך לעומת אחרים
השני שהוא המשיך את חייו כרגיל, למרות שהאיש המשוגע כביכול אמר לו שזה לא עולם אמיתי… , מי יודע אם הוא צדק?
והכל הוא בעצם שגרה אפרורית שמתאימה לחיים אפרוריים חיים ללא חיים אמיתיים..סיפור זה אפילו יכול להתפתח, וכבר אמרתי שיש לך כתיבה נהדרת? נכון? , אני שמחה שהקשבת בעצתי והעלת קטעים בעברית.

04/11/2013 08:14

תודה רבה על כל המחמאות. יש ימים שאני פשוט מרגיש שהחיים הפכו להיות מונוטוניים מדי, ושצריך לקרות משהו שישקשק אותי מחוץ למסגרת הזאת.
תודה גדולה ורבה לכולם. אני באמת מעריך את תגובותיכם.

-אורי

04/11/2013 08:22

טוב אז דבר ראשון אתה כותב מדהיםם וכמו שכולם אמרו לסיפור הזה יש המון מסרים וכ'ו וכ'ו אבל הייתי רוצה לבקש משהו.. אתה יכול אולי לכתוב ביקורת (עדינה) על פרק שאני אעלה עוד מעט? אני פשוט נורא רוצה שיהיו לי כלים להשתפר (:

04/11/2013 09:01

שלום ~Breath~.
אני אשמח לכתוב ביקורת. שלחי לי באימייל את הקישור לפרק לאחר עלייתו לאתר, ואשמח לכתוב עליו ביקורת. אשתדל להיות עדין.

-אורי

04/11/2013 09:11
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך