החוויה האנושית

החוויה האנושית.
בתור אדם, אתה חווה את הסביבה באמצעות ההכרה שלך. החוויה היחידה שאתה מסוגל לחוות היא מנקודת המבט הזאת, דרך ההכרה שלך, מנוקדת המבט של עצמך בעצם, ואינך מסוגל לחוות שום חוויה מחוץ לנקודת המבט הזאת. אתה חווה את המציאות ואת עצמך דרך נקודת המבט הזאת, והחלק הזה בך, החלק החווה חווה גם את עצמו. כלומר, באפשרותך לבחון את צורת החוויה שלך את המציאות ודרכה לקבל תובנות על עצמך, ובעצם כמעט כול שאתה יודע על עצמך הוא דרך התבוננות על הצורה בה אתה חווה או תופס את המציאות. במילים אחרות: אתה מכיר את עצמך לפי איך שאתה מכיר את העולם, אתה מבין מה אתה לפי כמה שאתה מבין את הסביבה. מה שאתה קולט מהסביבה נותן לך תובנת על עצמך ואתה מבין את התובנות האלה לפי הדרך בה אתה חווה את הקלט מהסביבה.
אבל אינך יודע דבר על הדרך בה אחרים תופסים את העולם כיוון שאתה לא חווה דבר דרך נקודת מבטם ולכן אינך יכול לבחון את הצורה בה הם חווים את העולם ולהסיק מסקנות לגבי מהותם כמו שהסקת בנוגע לעצמך. אתה רק יכול לשער מה מהותם לפי ההשפעות והרשמים שהם משאירים בך ובסביבה. אתה בוודאי הסקת לגבי בני האדם האחרים שהם כמוך, אתה בן אדם – הם בני אדם, אתה בעל תודעה והכרה – הם בעלי תודעה והכרה וכו'… אבל לא קרה לך שתהית פעם: "מה אם כול זה מטעה? מה אם בעצם אני היצור היחיד בעל תודעה, הכרה, מודעות וכו'… וכול השאר חסרים הדברים האלו? או מה אם ההפך? מה אם כול שאר בני האדם בעלי תודעה גבוהה בהרבה משלי ואני לא חווה את העולם ברמה גבוהה כמו שהם חווים?" ובכן צדקת לתהות.
האמת היא שאתה אכן היחיד בעל תודעה, מודעות וכו'… כן, אתה – זה שקורא את זה עכשיו. לבני האדם האחרים חסרים הדברים האלו. והאמת היא שאתה בעצם רק חלק קטן מהתודעה הכללית שלך – החלק החווה. התודעה שלך, ברוב חוכמתה, בחרה לבנות לה עולם רחב מלא באנשים, חיות ושאר דברים בשבילך לחוות ובחרה להציג לך – החלק החווה, את כול הדברים האלה כסביבה חיצונית. עד היום חשבת שהעולם מלא בפרטים, כול אחד חווה את המציאות מנקודת המבט שלו, ואתה רק אחד מהם, אבל בעצם, אתה רק חלק קטן מהקולקטיב שנקרא התודעה הכללית שלך, הכול בעצם חלק מקולקטיב אחד. חוץ ממך – החלק החווה, ישנו גם החלק היוצר והמציג שבונה את הסביבה שבה אתה נמצא ובוחר מה להציג לך בתור חוויה, ישנם המוצגים וישנם עוד חלקים רבים שאליהם את לא מודע, הכול חלק ממך הקולקטיבי ואתה הפרטי רק חלק מהכול. כול העולם הזה, כול האנשים, הכוכבים שבשמים, חוקי הפיזיקה, הכול חלק מאותו קולקטיב. אני אתה ואתה אני, כולנו אחד. לכול אחד מאתנו ישנה מטרה משלו, תפקידך לחוות ותפקידי להיות מוצג לך בכדי שתחווה אותי, תפקיד החלק היוצר והמציג ליצור אותי ולהציג אותי לך כדי שתחווה אותי וכו'… מה המטרה של הכול? – אינני יודע, אבל אתה חייב להודות, החלק היוצר והמציג יצר בשבילך הצגה משכנעת בהחלט…