היא חושבת – היא קיימת

באותו הלילה היא לא עצמה את עיניה לשנייה אך עדיין הסתחררה בתוך חלום.
בחלומה לא היה כלום, ממש כלום, כל מה שראתה היה שחור שחור שחור. לאט לאט התחיל לשעמם אותה כול השחור הזה, היא התחילה ללכת עד שהתייאשה כי גילתה שלא משנה כמה היא הולכת, היא לא מגיעה לשום מקום, היא תקועה.
בשלב מסוים היא התחילה להתייאש ונכנסה לחרדה, היא הסתכלה לכיוון שבו אמורות להיות רגליה וראתה רק ריק, היא הרימה את ידה והתבוננה בה, אבל האמת היא שהיא התבוננה בשום דבר, ממש בכלום. היא פתחה את פיה לצעוק אך שום קול לא יצא ממנה, היא -בדיוק כמו כול דבר אחר במקום הזה- שום דבר, ריק, ממש כלום.
אבל היו לה מחשבות, היא חשבה, ואם היא יכולה לחשוב ועוד יש לה מחשבות זה אומר שהיא לא כלום, היא קיימת, זה שיש לה דעה, מחשבות וזיכרונות, מוכיח את זה.