הכלב הקטן בקצה השכונה

שלום חברים,
היום הייתי רוצה לדבר על הכלב שבקצה השכונה.
כלב שחור כזה, עם אוזניים מחודדות, בטן ריקה ושיניים מטונפות.
כלב מגעיל ומכוער, כלב שאף אחד לא רוצה.
לכן היום, אני רוצה שתכירו את הכלב הזה: זהו צ'וצ'י.
הכלב המכוער מקצה הרחוב.
הכלב שאף אחד לא רצה וכולם חשבו שהוא מסריח. אפילו אני.
אבל תראו אותו עכשיו!
העיניים שלו נוצצות, הפרווה שלו מבריקה, הוא כבר לא כול כך רזה, השיניים שלו נקיות, הוא מריח אפילו ממש טוב והכי חשוב, הוא שמח.
הוא מאושר שהוא איתי ואני מאושרת שאני איתו.
מצאנו אחד את השני ועכשיו אנחנו הולכים ביחד לכול מקום.
לטיול בבוקר שבת לגן המשחקים ולחנות הגלידה.
לנחל ליד רחוב הציפורים.
הוא אפילו מלווה אותי כול יום לבית הספר!
צ'וצ'י הוא הכלב הכי טוב בעולם…
ועכשיו, כשהוא כבר לא מטונף ולא מסריח ולא מפחד כולם אוהבים אותו.
מלטפים אותו זורקים כדור.
החלק החסר בחיי היה צ'וצ'י, הכלב הכי טוב בעולם!
הכלב, מקצה השכונה.