כלב וחתולה

אני שומר עליה מאז שהייתה תינוקת קטנה.
אני אומנם לא ממש מחבב חתולים, אבל הסיפור שלה מסקרן אותי. איך היא תגלה את זה, בדרך שלי או אחרת? לא משנה מה, זה יהיה אכזרי.
אני עכשיו רואה אותה לומדת ללכת. היא צוחקת ומועדת, אבל זה לא מונע ממנה לנסות שוב. חתולים תמיד נוחתים על הרגליים.
אני זוכר כשהיא היתה צופה בי, היא נראתה סקרנית אבל אני דחיתי אותה. כמו שאמרתי, לא אהבתי חתולים.
לרגע, עיניה הצהובות החתוליות ננעצות בי. נראה שהיא מכירה אותי אבל לא זוכרת מאיפה, אני מחייך. היא באמת הכירה אותי, או מי שהייתי פעם.
אני משפיל את ראשי על גופי הקטן והמכוסה פרווה. שנה עברה וזה עדיין קשה להתרגל לגוף הכלב הזה.
חברתי לילי קוראת לי בנביחה קולנית. עיניה – אחת כחולה ואחת ירוקה – ננעצות בי. הזנב שלה מכשכש לצד ימין, מה שאומר שהיא שמחה.
אני מהנהן ומעיף לעבר התינוקת עוד מבט. היא צוחקת ומחבקת את הוריה, מי שהיו ההורים שלי, או כך חשבתי.
ואז אני רץ לעברה של לילי, לידה חברינו מני מוכן לצאת. הוא נובח בהתרגשות.
אנחנו הולכים היום לרדוף אחרי סנאים.