חלום שלא התקיים לעולם! -פרק 2

חלום שלא התקיים ! -פרק 2

הסתכלתי על אימא והיה רגע של שתיקה .
אימא שברה את השתיקה ואמרה "את בטוחה?"
עניתי בייאוש "כן אימא אני בטוחה !!"

היא יצאה מחדר, התנשפתי בהנחה שהצלחתי להסתיר מפני אימא .
שמעתי את המוזיקה שאני הכי אוהבת לשמוע ושיחה קטעה את המוזיקה .

סגרתי את המוזיקה וראיתי שזהו "אבא " אמרתי לעצמי לענות או לא לענות .
ולבסוף עניתי "כן " ,
אבא ענה "הלו זה ירון "
עניתי "זאת אני בריטני "
ענה "רציתי לומר לך שאני מצטער ,מקווה תקבלי ותסלחי לי ."
חיכיתי כמה רגעים ואז עניתי "זה לא קל סלוח עזבת את אימא וגם אותי
לא רק נפרדת גם ברחת עם אח שלי שלא הכרתי והוא היה בגילי "
ענה בהנחה קלה "אני מצטער בבקשה תסלחי לי !"
עניתי בייאוש "זה לא יעזור לך ירון ,אתה צריך לבקש גם מאימא אבל
כנראה היא לא תסלח לך בחיים ,להתראות !" ניתקתי את הטלפון
בבכי רצתי למיטה ונפלתי והדלקתי את המוזיקה הכי חזק
שאני יכולה ,שכל העולם ישמע למרות שזה לא יקרה .
אימא אמרה משהו אבל לא הקשבתי כבר אני לא יכולה יותר
החיים שלי הרוסים ..
לקחתי כסף ,מפתחות וטלפון ויצאתי מהבית כבר השתגעתי שם רצתי
למקום הכי אהוב עליי בחוף.

הסתכלתי על הים, עוד שנייה ואני בוכה. מסתכלת סביב ורואה משפחה ביחד!

התחלתי לבכות כי התגעגעתי לזה מאוד משפחה ביחד, מאוחדת .

ניגבתי את הדמעות, הלכתי לאט וחשבתי על הכול ..
הלכתי הביתה כדאי לקחת אופניים ואימא באה אלי ,התחילה לומר

משהו אבל התחלתי לרכוב על האופניים היא צעקה אבל זה לא עזר.

רכבתי לכיוון פארק שם ראיתי כמה ילדים מהשכבה ראיתי שהם מסתכלים עליי וצוחקים עליי אבל המשכתי לרכוב לכיוון דודה שלי שגרה כאן, דפקתי אף אחד לא פתח אז נסעתי לסבתא שלי שגם היא גרה יחסית קרוב אבל שכחתי שהיא נסעה לחו"ל עם דודה אחרת ..
אז חזרתי הביתה .
נכנסתי ראיתי את אימא עם חברות שלה צוחקות על משהו, אבל כשהתקרבתי ראיתי שהן צוחקות עוד ועוד שאני מתקרבת לא הבנתי למה ואז הבנתי שהן צוחקות עליי והלכתי לחדר וסגרתי בחוזקה ושם ראיתי מכתב ממישהו בשם "ליאם סטיפ".
התחלתי לקרוא את המכתב
קראתי עד הסוף סיימתי קצת בכיתי ניגבתי את הדמעות ,הלכתי לבדוק עם החברות של אמי וראיתי שהן הלכו יצאתי וראיתי את אמי יושבת וממשיכה לצחוק.
קראתי לה "אימא " ענתה כאילו הולכת להתעלף
צעקתי לה "אימא ". נגעתי בה והיא נפלה בחוזקה על הרצפה..
התקשרתי לאבא לא הייתה לי בררה אחרת
לא ענה ,התקשרתי שוב ומישהו ענה ..
אמר "הלו ,מי זה?"
עניתי "זאת אני ,בריטני הבת שלך".
ענה "מי את מחפשת ?"
עניתי "את ירון "
ענה "כרגע הוא לא נמצא "
עניתי "איפה הוא נמצא ,אני צריכה אותו דחוף"
ענה" למה את צריכה את אבא שלי ?"
עניתי "אתה לא זוכר את אחותך בריטני "
ענה "לא ,אבל ירון לידי אני מהביא לך אותו"
ענה "בריטני מה את צריכה "
עניתי "עזרה אימא התעלפה לא יודעת הייתי בחדר כשהגעתי
ואז יצאתי כי היא אני זוכרת לפני שהייתה עם חברות ושהן
הלכו יצאתי וראיתי את אימא ככה.."
ענה" אני בדרך "
נגמרה השיחה וניסיתי להעיר אותה .
נקודת מבט של ירון (חדש):
נגמרה השיחה אמרתי לליאם שאני הולך ועוד מעט אחזור .
ענה "לא ,אני בא אתך "
עניתי "לא אתה לא "
ענה "לא ,אני בא אתך "
עניתי "טוב אבל תביא את הטלפון נייד שלך ומהר "
ענה "טוב "
עניתי "יופי בוא למכונית ".נכנסנו למכונית בזמן הנסיעה ..
נקודת מבט של בריטני :
דפקו בדלת וראיתי את ירון עם ילד .
אמרתי "אימא התעלפה .."
שאל "איך ?"
עניתי "נגעתי בה ואז היא נפלה ,רק רציתי לקחת אותה .
ענה "בואי ניקח אותה לבית חולים..
יצאנו עם המכונית לבית החולים הכי קרוב
אחרי נסיעה של כחמש דקות או עשר דקות הגענו ..
נכנסנו לבית החולים וישר הלכנו לפקידה..
אמר "סליחה אני צריך עזרה ,הראה לה שאמי התעלפה
ואמרה "באו אחרי ,הינה שתשים אותה על המיטה וכבר יבוא רופא ואתם
תישארו בחוץ בהמתנה.."
עניתי "אני לא יכולה להישאר את אמי בפנים עם הרופא, לבד "
ענתה "את חייבת ,מצטערת אי אפשר "
עניתי "אני לא יכולה ,אוקי היא היחידה שנשארה לי מהחיים! "
ענתה בייאוש "אי אפשר ,מצטערת !"
יצאתי מהחדר בכעס התיישבתי על הכיסא מחוץ החדר.
לידי היה כיסא פנוי שליאם התיישב ..
אמר "את בסדר " שאל
עניתי "לא ממש"