חלון

psychominde236 26/07/2015 1157 צפיות 2 תגובות

כשהייתי קטנה היה לי בחדר חלון, חלון שהייתי מביטה בו כל לילה לפני שהייתי הולכת לישון, או סתם כשאני בתוך החדר.
כמה אהבתי את החדר הזה, ארבעה קירות, חלון ודלת, זה כל מה שהיה חשוב בו.
לפעמים בלילות בהם הייתי מביטה מן החלון, הייתי שומעת זיקוקים של חתונה מהכפר הקרוב, ורואה את האורות הזוהרים שמתלווים לרעש. אני זוכרת שהיה כל כך חשוך שאורות הכפר היו נראים כמו השתקפותם של הכוכבים, והכפר היה כמו אגם אחד גדול.
אני זוכרת שמתחת לחלון הייתה המרפסת, ובינה לביני היו גפנים כמו תקרה. אני זוכרת איך הייתי אוהבת להביט אל הגפנים לדמיין שאני קופצת אליהם מהחלון, הייתי מדמיינת איך גופי היה פוגע בגבעולים וקורע אותם, איך גופי היה נשמט ארצה ומאבד כל שבריר של חיים. אני זוכרת איך הייתי אוהבת לדמיין את אמא שלי מגיעה ובוכה עליי, את אח שלי מעכל את כל מה שעשה, את המשפחה שלי לומדת לחיות בלעדיי.
אח שלי, זה הכל בגללו! אני זוכרת איך הוא היה נועל אותי, בתוך החדר שלי! אני זוכרת איך דפקתי את הראש בקיר בתקווה שראשי ישבר, אני זוכרת איך רציתי למות.
בסוף לא קפצתי, אח שלי לא למד דבר והוריי לא יודעים מכלום.
לפעמים אני חושבת מה היה קורה אם הייתי קופצת מהחלון…


תגובות (2)

ואוו…ממש יפה! אפשר להרגיש בקריאה את המעבר הזה ממוזיקה שקטה ועצובה לצעקה. כל הכבוד!

26/07/2015 22:05

אהבתיי, מדהיםם!!!

28/07/2015 05:04
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך