כאב שלא עובר

אוי!- כמה שכואב לי הראש.
וכואב לי גם הגב, וכואבות לי הרגליים. הגוף שלי צועק- "משהו פה לא בסדר! וגם שם
ושם!"- משהו באופן כללי מאוד השתבש, והמערכת כולה קורסת. גם הבטן כואבת לי, ואגן הירכיים.
אוי ואבוי- כמה שכואבות לי הרגליים…

כל חיי פנטזתי על הרגע הזה, שאגיע אל קצה הכאב שלפני המוות, ואעבור את הגבול אל המקום שבו כלום לא כואב.- לעבור את השלב בגסיסה, שאחריו אתה דועך בשלווה נעימה מעלה אל האור שבקצה המנהרה (או איזה משהו כזה).

והינה אני פה, אחרי שדרסה אותי הרכבת שתחתיה נשכבתי, ומלאך המוות עומד מעלי ומסתכל על השעון שלו. ואין שלווה, ואין השלמה, ואין תובנות נעלות, ואין שקט, ואין כלום. הינה, המוות עוד רגע לוקח אותי אליו, ואני עדיין מלא בכאב ארצי נורא.
בחיים שלי לא הרגשתי כל כך מרומה.