לילה אפל

לילה אפלולי וכה סוער , הברד מכה בחוזקה על גגות הבתים, כולנו צפונים בבתינו החמימים ונהנים מצלחת מרק שמחממת את הנשמה.

האם מתבוננת בילדיה והיא כל כך מאושרת האב תוך כדי קריאת העיתון מציץ לעבר משפחתו ומודה לקדוש ברוך הוא עבור מה שהעניק לו.

הכלבלב עשה קולות של שטיח חחח ,מבקש כי נוציאו החוצה וזה אותו אינו מעניין באם הברד מכה בעוז הוא עומד ליד הדלת מקשקש בזנבו וברמז גס מתחנן לצאת החוצה.

ראיתי שאיש מבני משפחתי אינו מתכוון להוציא את האף החוצה , אפילו בשביל הכלבלב שכולנו אוהבים , לכן לבשתי את מעילי הלבשתי גם את פינצ'ר בסוודר שלו שחלילה לא יתקרר ויצאתי החוצה ללילה נטול כוכבים ללילה אפל וקודר.

תוך כדי ההליכה עם פינצ'ר ף הוא החל לנבוח דבר שלא עושה לעיתים קרובות, תמהתי במה הוא הבחין והמשכתי לעבר המקום שהוא הוביל אותי.

אדם שטוח על הבוץ שעל פניו נראה כמת.

"אדוני אמרתי לו אדוני אתה שומע אותו?? הוא לא הגיב חזרתי ושאלתי אדוני אתה שומע אותי??"

לפתע הוא הרים את ראשו וענה לי בלחש "כן"

החלטתי לשוב הביתה ולבקש מבן זוגי שיצא אתי החוצה, ואולי נוכל לעזור לאיש המסכן אשר לבטח אין לו קורת גג כלל וכלל.

בן זוגי נעתר לבקשתי ולמרבה התהייה האיש כבר לא היה שם הוא פשוט קם והלך.

פינצ'ר בן זוגי ואני שבנו לביתנו החם והנעים.

ניגשתי לחדר הארונות והיו שם כמה בגדי חורף אשר הכנתי למסור לנזקקים והנה הגיע הרגע למסרם.

קיפלתי כל פריט ופריט הכנסתי לשקית גדולה גם כמה זוגות נעלים ובשקית קטנה שמתי חצי ככר לחם (זה מה שהיה בבית) חבילת גבינה ובננה אחת.

יצאתי על קצה האצבעות מהבית והנחתי את השקית במקום שהוא היה שוכב.

נכנסתי פניה ואז החלטתי להמתין ולראות באם יחזור ויבחין בשקית.

לא חלפו אלא דקות בודדות – האיש – כן אותו אחד שפגשתי קודם לכן חזר ולמרות הלילה האפלולי ראיתי כי חיוך העלה על פניו הוא לקח מיד את כל השקית ולא להאמין היפנה מבטו לעבר החלון שלי וחייך אלי כשהוא רטוב מכף רגיל ועד ראש נעלם מעיני ואיתו נעלמה גם השקית וחשתי כי לפחות הומלס אחד בלילה הזה הצלתי.