לימוזינה

זה יום רע, הרגשתי בזה בשניה שהתעוררתי, זה יום רע.
כול האזור עטוף בערפל, ערפל חזק, כזה שאי אפשר לראות דרכו.
הגעתי לתחנת ההסעה וחיכיתי לאוטובוס.
אחרי בערך שתי דקות הגיעו החברות שלי והתחילו בריחולים הרגילים.
הן שמו לב ששתקתי.
" את בסדר?" הן שאלו עניתי שיש לי הרגשה מוזרה.
באותו הרגע הגיחה לימוזינה שחורה מהערפל.
כולנו בהינו בה כמו מטומטמות.
הלימוזינה נעצרה לידנו ויצא מתוכה גבר בחליפה בצבע כחול כהה.
הוא נעמד מולי פתח את הדלת ואמר לי להיכנס.
בהתחלה היססתי אבל אז עזרתי אומץ ונכנסתי.
מושבי העור במכונית היו בצבע שחור.
הלימוזינה החלה לנסוע.