החולמנית
משהו שכתבתי :)
מקווה שתתחברו...
ואולי גם תגיבו את דעתכם :)
המשך יום נעים!

מורה לחיים

החולמנית 20/06/2012 3933 צפיות 15 תגובות
משהו שכתבתי :)
מקווה שתתחברו...
ואולי גם תגיבו את דעתכם :)
המשך יום נעים!

פעם שאלו אותי אם אני אוהבת את המקצוע בגלל המורה שמלמדת אותו, עניתי בלי שום קושי ניכר כי למורה יש חלק נכבד באהבת המקצוע בעיניי. השואל הביט בי בתדהמה וסירב להסכים איתי, "אם את אוהבת את זה, את לא צריכה אף אחד שיוכיח לך את זה." אמר לי.
לאחר שחשבתי על זה מעט, הבנתי את התשובה. לדוגמא, תארו לכם קיר לבן, כל כך משעמם וחסר צבע, אשר ביום יום אתם בוחרים להתעלם ממנו, לא להביט ולא להתייחס. אך אם תעשו "זום", תקריב, תוכלו לראות את הנפלאות שהוא מציג והסודות שהוא מסתיר. הקיר הלבן והמשעמם הפך בין רגע לקיר מלוטש בעל צבע כהה בקצת מהלבן שהכרתם, מלא בטבעיות אצבעות קטנות של אחיכם הקטן, סימנים של כיסא המטבח, עקבות מברשת ועוד הרבה אפשרויות בסגנון.
תדמיינו לכם שמורה טוב עושה לכם תקריב על הקיר המשעמם ופותח בפניכם עולם חדש ומעניין.
ובכן, מה זה אומר? שהמורה כן משפיע על חייך.
בנוסף, עלתה בי המחשבה המפחידה כי בלי אותו המורה שאהבתי שפתח בפניי את אותו המקצוע אני אפול. שאפסיק לאהוב את המקצוע. שאוותר. שאפנה לכיוון אחר. אך אז הבנתי, המורה רק נותן לך את הצעד הראשון ואז אתה לומד ללכת בעצמך. הצעד תלוי במורה אך ההליכה עצמה- בבן אדם.
המורה הוא כמו אמא שמלמדת את בנה לצעוד בפעם הראשונה כשהיא מחזיקה את ידו, אך כשהוא לומד ללכת, לאט לאט הוא שוכח את אותה היד המחזיקה ומתחיל לרוץ אל עבר האופק.


תגובות (15)

את כל כך צודקת! אנחנו תמיד צריכים את הדחיפה הראשונה אל עבר המטרה, אבל בכדי להשיג אותה לגמרי צריך לעשות גם עבודה עצמית… מעניין מה באמת נראה אם נעשה זום על הקיר.. D: אהבתי את הקטע כרגיל, כמו שאר הקטעים המדהימים שלך! יש לך כתיבה מיוחדת:)

20/06/2012 10:28

אני שמחה שהתחברת וראית את היופי בדוגמא שהצגתי :)
תודה על המחמאות! ואת לגמרי צודקת לגבי הדחיפה אל עבר המטרה…

20/06/2012 10:33

נחמד!

20/06/2012 10:54

תודה על התגובה :)

20/06/2012 11:03

זה מממממש נכון!!
כשהייתי ביסודי, היתה לי מורה לדקדוק שלא סבלתי והתוצאות היו ניכרות במבחנים שלי, הייתי גרועה בדקדוק!
אבל היום, בתיכון כאילו, יש לי מורה מקסימה לדקדוק שמיד התחברתי אליה, ורק בזכותה אני פשוט מתה על המקצוע הזה. אני לא מאמינה שכל שיעור אני מחכה לשיעור הבא שיהיה.
כנ"ל בעוד הרבה מקצעות. אם אני לא מתחברת למורה, אוטומטית אני גם לא מתחברת למקצוע שהיא מעבירה בכיתה, וכן להפך.
כתבת יפה חולמניתוש:)
חח יאלה, תמשיכי כבר את הסיפור שלך!

20/06/2012 15:17

את כל כך צודקת, מורה טוב חשוב ל"אהבה" שאתה רוכש למקצוע מסויים. סביר להניח שמקצוע מעניין ימשוך אותך עוד יותר כשהוא מלומד על ידי מורה שיודעת איך ללמד אותו כראוי, לעומת זאת מקצוע מעניין שמלומד על ידי מורה משעממת שלא יודעת ללמד… טוב לזה יכולות להיות השלכות לא נעימות, תלמידים עלולים לוותר ולהתייאש ממקצוע שיכול היה לעניין אותם מאוד אילו היו מלומדים על ידי האדם המתאים.
אני מאמינה שכל מקצוע הוא מעניין כשמתעמקים בו, ואם כל מקצוע הוא מעניין- הכל עניין של איך המורה מלמד אותו.
מצטערת על החפירה! אהבתי את איך שהתנסחת פה, ברור ולעניין.

20/06/2012 15:58

אני שמחה שהתחברתן עם הקטע :)
נטלי, בדיוק מה שאמרת, את הדוגמא הקלאסית חח
למשל, אני למדתי ספרות עוד בכיתה ז׳ ואהבתי את המקצוע, אבל לא הרגשתי מספיק פתוחה אליו. השנה המורה שלי לימדה אותו כל כך טוב שפשוט התאהבתי בספרות :)
ולכן…המורים באמת משפיעים על חיינו.
תודה רבה רבה ובקשר לסיפור?
טוב טוב…אני אמשיך אותו היום! מקווה שלא תופתעי P:
ותמשיכי את הסיפור שלך!!
קייטי, את ממש לא חופרת! אני שמחה לקרוא תגובות שלך! (וגם קטעים שלך דרך אגב שאת צריכה להמשיך להעלות חח)
את צודקת…
יש לי דוגמא מהחיים…
כל חטיבת ביניים שנאתי כימיה…המורה שיעממה אותי עד מוות, הייתי על סף שינה בכיתה והקול המרדים שלה רק הזיק לי.
אך שנה שעברה הוחלפה המורה למורה אחר…
המורה שלימד את המקצוע בהרבה יותר חן שעשה לי תקריב על מה זה כימיה.
בין רגע הבנתי שזאת תהיה המגמה שלי חח
אני שמחה שאהבת :)

21/06/2012 01:16

ממש אהבתי !!
וזה נכון מאוד להגיד שהמורה משפיע על אהבת התלמיד למקצועה :)
הדימוי של הקיר מענין. חחח זה גורם לי לירצות להלך בבית עם זכוכית מגדלת :P

21/06/2012 04:23

פרדוקס.

21/06/2012 04:29

חחחחחחחח מצחיקה!!
אני שמחה שהצלחת להתחבר :)

21/06/2012 04:38

למה פרדוקס?

21/06/2012 04:39

כי לפי מה שאת אומרת בסיפור לכל אדם היה מורה שכיוון אותו לכיוון הנכון.
אבל גם מורה הוא בן אדם, אז זה אומר שגם לו היה מורה, וגם למורה שלו, שגם הוא בן אדם, היה מורה.
זה יוצר שרשרת אין סופית של מורים של מורים, שכמובן שהיא לא אפשרית.
ולכן, כניראה שלאדם הראשון לא היה מורה, אבל אז זה אומר שאף אחד לא לימד אותו וכיוון אותו לכיוון הנכון. אז זה אומר שהוא גם לא יכל ללמד את הדורות הבאים, ואם הם לא למדו ממנו כלום, גם הם לא יכלו ללמד את הדורות שאחריהם, וכן הלאה.
אבל למרות זאת, יש מורים שמלמדים אנשים כיום, וזה מבטל את כל מה שאמרתי, ומחזיר אותנו לתאוריה האינסופית הראשונית, שמחזירה אותנו לתאוריה השניה, שמחזירה אותנו לראשונה.

בקיצור, הסיפור שלך מציג בפנינו פרדוקס ענקי ואין סופי, שחוזר על עצמו שוב, ושוב.

21/06/2012 04:54

יפה שחשבת על זה :)
אתה כמובן צודק. זה באמת סוג של פרדוקס. אבל אני לא בטוחה אם לכל בן אדם היה את המורה שהוביל אותו אל הכיוון הנכון. יש כאלה שלומדים לבד.
אבל כיום…
אתה צריך את המורה שיפתח אותך לאותו המקצוע, שיעשה לך תקריב על העולם הזה שתוכל לטעום ממנו ולהחליט אם בו אתה בוחר לעסוק במהלך חייך…
אני שמחה שדווקא הסיפור שלי גרם לך לחשוב על הכיוון הזה :)

21/06/2012 05:03

תודה רבה :)

07/07/2012 13:28

תודה רבה? חח

07/07/2012 13:31
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך