מחכה שתחזור

אני לא יכולה יותר,
הגעגועים חונקים אותי, מכאיבים לי.
אני מחכה, מצפה לראות אותך כל יום, במקום הקבוע שלך, אך לא, אתה לא שם.
אני מתבאסת ועוברת צד, מחכה בקוצר רוח שיעבור כבר היום והמחר יגיע.
כל יום אומרים שתבוא, אך אתה לא מגיע, ואני עצובה.
איפה אתה? איך אתה מרגיש? מה קורה? למה לא משחררים אותך כבר?
בבקשה, אני צריכה אותך…
כל יום אומרים לי מאחור מידי, אבל הם בטח סתם רוצים להתנקם בי. נמאס לי! הם לא מבינים כמה זה קשה לי!
אתה יודע, למרות כל הפעמים שהרבצתי לך, שצעקתי, ואולי גם שנאתי, אני הייתי גם נחמדה. אני הייתי מדברת איתך, צוחקת, משחקת, היינו חברים ממש טובים…
אתה יודע שלא רציתי לתת להם לקחת אותך, אבל הייתי חייבת…
אני מקווה שתחזור בריא ושלם, לא כמו בפעם הקודמת, שכמעט ומתת. אז אני אחכה בינתיים, טוב?
רק תבטיח שתבוא מהר, אפילו מחר! כי אני ממש זקוקה לך, והבדידות בלעדיך כבר עולה על כל דמיון!
אז תדע שאני אוהבת אותך, ואני מקווה שהם לא פגעו בך,
ספיר.