מסך שחור לבן
אני לא זוכר את עצמי רועד בצורה כזאת.
לא חשבתי שאיום אחד ישתיק אותי דקה אחרי דקה.
אני מרגיש שמעל הראש שלי, מתנדנד סכין חד, ושמישהו עומד לחתוך את החוט..
זה מרגיש שעוד מעט השקט הסתיים.
החדר שחור, הכל שחור, פתאום אני רוצה להסתתר.
אני מפחד כאן בצד, רק את הפעימות של הלב אני שומע.
עוד מעט מישהו יופיע.
תגובות (3)
ואייייי אופק איזה כתיבה יפה
אהבתי מאוד מאוד ואייי זה נשמע מפחיד… -.-
אני ילדה פחדנית ….
אבל אהבתי מאוד מדרגת 5
אוהבת שרית
ולילה טוב =)
זה ממש כיף להיכנס אל האתר ולראות סיפור שלך מול העיניים שוב אני רוצה להגיד שזה מדהים למרות שזה מאוד קצר אני מקווה שזה סתם סיפור ולא אמיתי.. :]
קצר ויפה 0_0
יש משהו בסיפור…