מסכה

מה זה "ניצחונן"?

אתה כותב די טוב, אבל הפיסוק הלא נכון שלך והמחסור באנטרים גורם לאנשים לא לקרוא. ובאמת שחבל.

אני עייפה וכואב לי הגרון עכשיו ולא בא לי לקרוא כלום,
ניצחונן – הניצחון שלהן, אבל אני לא בטוחה.
אוווה!!! כואב לי, עזבתי את המחשב, ביי.

אבל כתוב "אני ניצחונן על כל דבר קטן". זה לא ההקשר הנכון במשפט.

זה קטע קצר ומאוד.. עצוב, מחונן. בקשר לתוכן עצמו- אני מצטערת שיש לך בכללי מסיכה, אבל לכולם יש, וכול אחד מסתיר את עצמו בדרך מסויימת- אני שמחה שהאתר עוזר לך להוריד אותה לאט לאט- אבל היא לא צריכה להישבר- השברים שלה יפגעו בפניך ותישאר עם צלקות מהמסיכה ~מטאפורית או לא לא יודעת~ אז… תוריד אותה בעדינות :)
כתיבה- הכתיבה טיפה עמומה- ז"א אי אפשר להבין לגמרי את המסר, כי מהר מאוד עברת לנושא של "אני שונא את עצמי", מבלי להסביר למה, אבל כנראה בגלל מעשים שפעלת כך בגלל שקרים למיניהם וכולי. יכולת להוסיף אוויר בעזרת תיאור יותר מופרט של ההרגשה שלך, ואז אולי היה מרגש יותר לקרוא
יום טוב
אליה\ו

מצטער*
אוף. למה אנחנו דומים כל כך. *נותנת לך מכה חלושה ביד* לא בסדר, אתה.

פשוט תאמץ את המסיכה יותר חזק עד שהיא תהיה חלק ממך

לא!

פלאר אתה לא צודק! ככה נשכח מי אנו באמת! אסור כך!

ומי את באמת?
את לא יכולה לדעת. בגלל שמאז שנולדת עטית כל כך הרבה מסכות שאת לא יכולה כבר להבחין מהי מסכה ומהם הפנים שלך. בני האדם מאמצים לעצמם כל כך הרבה מסכות, שכבר אי אפשר להבדיל ביניהן. אחת יותר מקושטת, אחת צנועה. אחת שקופה, אחת צבעונית.
המסכה היחידה שאת לא עוטה על עצמך היא הפנים האמיתיות שלך.

אני יודעת להבדיל, כי כל שנה אני מנסה להראות אותה לאחרים ורוב הזמן זה לא מצליח. המסכה שלי… היא עברה איתי יותר מידי.

זה לא היה ספציפית אלייך, אלא בכללי. ואני מאמינה שאת לא בדיוק אותה אחת שהיית מאז ומעולם, ולא אותה אחת שהיית ללא מסכות כלל. ככה זה כולם. יכול להיות שהמסכה שלך שקופה יותר משל שאר האנשים, זה הכל.

מזדהה.. .-.

אלוש, אתה כזה חכם.
עכשיו בא לך להעלות איזה משהו פילוסופיה או חידתי,
ולגלות לי את השם שלך?
אני מתה משיעמום.

נ.ב אולימפוב הקדשתי לך את הקטע: 'לבכות' תקרא. גם עלי עוברים דברים.
אני מזדהה איתך.

אני קורא