מפל של לילה

היא נגעה בפניו הצעירות.
עורו היה חלק וחיוור, וידה ארוכה ודקה.
הילד נשא אליה עיניים בהירות במבט תמה, והיא הביטה בו בחיוכה.
הוא האמין כי היא יודעת כל, היא כל כך נבונה כנגד בורותו הילדותית.
היא נשקה לראשו ולשיער הכהה שעליו.
שפתי האישה האדומות שלה השאירו חותם של חמימות על עורו הקר.
שערה היה כמפל של לילה, זרוע כוכבים כסופים. עיניה כחולות כשלו.
היא נשקה למצחו, ועיניו התמלאו דמעות. הכחול נראה צלול יותר דרך מסכת המים.
כל כך יפה, הוא היה כל כך יפה. יופי צעיר ורענן, אך אפל.
יופיו של אדם שעדיין לא חולל בידי היגון והאבל שהקיפו אותו.
שעטפו אותו מיומו הראשון כזרועות מגוננות.
היא נשקה לאפו, אף קטן לפנים קטנות.
שרוולי שמלתה השחורה ליטפו בעדינות את עורו שידיה אחזו בעדינות בראשו, וכוכבי הכסף הקטנים התנוססו גם עליה.
מסך הדמעות נשבר והן שטפו את לחיו כטיפות הגשם.
היא מחתה עבורו דמעה יחידה, ונשקה לשפתיו הדקות.