משאלות הלב שלי

זוהי שעת בין-ערביים, והעיניים הקטנות של הילדים כמעט ונעצמות מול מסך הטלוויזיה השטוח, אחרי הכל הם לא רוצים להפסיד את הגמר של ״רוקדים״.
מכריזים בטלוויזיה על המנצח, והם בקושי שמים לב לזה וצונחים על הספה, רדומים.
ובראשיהם של בני המשפחה מתחילים להופיע חלומות, אחד אחרי השני.

יעל, הבכורה שבמשפחה, צועדת לה בין שבילי בית הספר, וכבר לא רואה את ילדי העשירים או המגניבים או הקולים, שרודפים אחריה עם קללות בפיהם. היא מחליטה בליבה שהיום תספר להורים שלה על החרם הזה, שמתבשל כבר מעל חצי שנה.

תום, ילד ה״סנדוויץ״, רואה בעיני רוחו את החבר הכי טוב שלו, דני, הולך איתו ביחד למסעדה, לסרט, ואז הם חוזרים הביתה ו.. ו.. מתנשקים. פרפור של מתח עובר בתום. הוא מאוהב בדני וכן. הו הומו. מה לעשות. הגיע לזמן לספר למשפחה, כי זה עוד יתנקם בו אחר כך.

האבא, ניר, יכול ממש להרגיש את מגעו הקריר של אקדח המתכת בידו, שנייה לפני שכיוון אותו אל המניאק הזה. הוא רודף אחריו כבר כמה שבועות, מאז שהאיש הזה אנס את אחותו ועכשיו היא בבית חולים במצב בינוני עד קשה. הוא רודף אחריו עד לסמטה חשוכה, אין לו לאן לברוח, ונשמע פיצוץ כשהכדור נורה ופוגע בליבו, חזהו מדמם..

לילי, האמא, חובשת את הברדס שלה ומורחת איפור בחיפזון. בתוך השק שלה היא בדיוק הכניסה את המשכורת החודשית שלה, חמשת-אלפים חמש-מאות שקל, שקיבלה על כך שמכרה מעל הממוצע מכשירי ״אפל ו״אנדרואיד״ ללקוחות החברה. היא חומקת החוצה מהבית ועולה על אוטובוס שמגיע לרחוב ״יוסף״. היא פונה הצידה בכמה מקומות והנה מרכז ההימורים הקטן והבלתי חוקי שמישהו פתח פה.
״אהלן, חן!״ אומר אחד מהם. ״חן״ זה השם הבדוי שהמציאה לעצמה. היא שופכת את כל הכסף על משטח ההימורים ושומעת קריאות העולות מהיושבים. ״ומגלגלים!״ אמר ראש מרכז ההימורים, וסובב את הגלגל בעוד לילי רושמת 3 מספרים מאחד עד שש שלדעתה יעלו בגורל. המספר הראשון לא הצליח ונלקח ממנה שליש מהסכום. היא נרתעת אבל מחכה לסיבוב הבא. גם כן לא. נשאר לה רק שליש מהמשכורת. ולבסוף, אחרי שהמספר השלישי עולה בגורל, נלקח ממנה גם השליש הזעום שנשאר לה ונותר לה כלום, חוץ מהרגשה רעה בלבה…

ורק עידן, הבן הצעיר, חולם על כוכב בצבע זהב, שמבהיק בשמיים. הוא יושב על אדן החלון עם קערה של גלידה, עוצם את עיניו ומבקש רק דבר אחד: חיים מאושרים למשפחתו. מה זה משנה שיש לו קצת בעיות, הא? זה לא רציני. הוא בטוח שלהם יש בעיות הרבה יותר גדולות משלו, והוא לא יודע אפילו כמה הוא צודק..

אם קורה לכם משהו רע או שיש לכם בעיה כלשהי, אל תהססו. תוכלו לפנות להורים או לחברים שלכם, ויש פה סיפורים שאפשר לכתוב על הרגשותיכם. עשיתי את זה כמה פעמים וזה לא רע, אנשים.
והכי חשוב: אף פעם אל תפחדו לחלום ולהעז, כל דבר שהוא. וחשבו גם על אחרים ועל מה שזה יגרום להם.