dani9196
לאלו שתוהים: הם לא קמו וירו בו, הקטע אם הפרחים היה כאילו דמיון שלו...

מול כיתת היורים

dani9196 27/08/2013 813 צפיות 12 תגובות
לאלו שתוהים: הם לא קמו וירו בו, הקטע אם הפרחים היה כאילו דמיון שלו...

פתחתי את הדלתות והתייצבתי מול כיתת היורים שחיכתה לי בחוץ. הם תכננו פשוט להוציא אותי להורג ברגע שאצא מבעד לדלתות האלו, הם ידעו שבמוקדם או במאוחר אני אצטרך לעבור מבעד לדלתות והם פשוט חיכו לי שם, מסודרים בשתי שורות, אחת מאחורי השנייה, כשאנשי השורה הקדמית כורעים על ברכיהם, כולם אוחזים ברובים שלהם ומתכוננים לירות קדימה ברגע שאצעד אל מחוץ לדלת, מחכים להרוג אותי. אז כמו שאמרתי, לקחתי נשימה עמוקה ויצאתי אל מבעד לדלתות, מתייצב מול כיתת היורים. "אש!" שמעתי את ראש כיתת היורים פוקד. שום צליל לא נשמע ואני רק המשכתי לנעוץ את מבטי באנשים שניצבו מולי. הם הניחו את הנשקים שלהם על הרצפה ונפלו ארצה. הרגתי את כולם במבטי, במקומם צמחו פרחים יפים. קטפתי את אחד הפרחים שצמחו מתוך האדמה שהייתה גופות של אנשים והרחתי את הניחוח המשכר שהפיץ הפרח, הוא הריח כמו חיים חדשים, מהסוג שנולדים מתוך מוות טרי. הבטתי בפרח ושכנעתי אותו שלא יהרוג יותר לעולם, הפרח השתכנע מיד, הטלתי אותו אל הקרקע והוא חזר להיות אדם, "איפה אני?" הוא שאל בבלבול, "מה אני עושה פה?" הוא הסתכל סביב ואז בהה בי. "לך תעיר את האחרים!" אמרתי לפרח שהיה אדם והוא ניגש אל שאר הפרחים, להפוך גם אותם לאנשים שלא יהרגו לעולם.
נשמע רעש של רובים, יורים בזה אחר זה, הצליל הזכיר לי תופים, צנחתי ארצה, גופי התמלא בעשרות חורים מדממים, "עמוד נוח!" צעק ראש כיתת היורים, לא ששמעתי.


תגובות (12)

אני רוצה להיות חלק מכיתת יורים, או להוציא להורג, זה קול.

27/08/2013 08:59

מה?! את משוגעת!

27/08/2013 09:01

אה אוקי, (נו הייתי חייבת לקרוא פעמיים >.>) …

רגע, למה הוא דמיין את זה?
בכל אופן זה יפה, אני באמת האמנתי שזה עבד לו… אבל הוא מת בסוף..

27/08/2013 09:04

אני רוצה להיות תליינית חוקיית 3:

27/08/2013 09:07

אם באמת אז את משוגעת… את יודעת שיש אתר שמתעד את כול המילים האחרונות של מוצאים להורג בטקסס, רוצה קישור?

27/08/2013 09:13

כנכנכנכנכנכנכן

27/08/2013 09:19

יש לי כמה חלומות-להיות חלק מכיתת יורים, להיות דג זהב, להיות ציירת ולהיות תופרת מעילים. XD

27/08/2013 09:30

את לגמרי משוגעת! אני לא צוחק…

27/08/2013 09:30

אכן. ^-^

27/08/2013 09:35

הכתיבה שלך ממש יפה! הכנסת את הדימיון שלו בתור חלק מהמציאות, כפי שבעצם הוא חוווה אותה. לרגע רציתי שהוא יישאר בחיים….

27/08/2013 23:46

בר, אני שמח שאהבת :)

28/08/2013 00:10
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך