אהבת חייו

אנחנו נופלים על מיטתו בבלגן של גפים וצחוק קצר נשימה. אנחנו אולי מעט שיכורים, אך זה לא משנה בגלל שידיו מרגישות נפלא כאשר הן מטיילות על גופי. נשיקותינו היו קצת מסורבלות, שפתינו לא בדיוק מתאימות ואנחנו עוצרים לצחקק כל כמה שניות, אבל זה לא משנה, בגלל שזה כיף גם אם זה לא מושלם. זאת אומרת, זה היה כיף, עד שהוא הפסיק לנשק אותי פתאום ונראה כל-כך רציני שתהיתי מה לעזאזל קורה.
"אני לא יכול לעשות לה את זה." למספר רגעים הייתי עדיין כל-כך שקועה בהרגשה הנעימה של שפתיו שלא לגמרי מבינה מה הוא אומר. ידעתי שזה בטח רציני, אבל כל מה שראיתי היה את שתפיו זזות וכל תשומת ליבי הייתה נתונה לשפתיים האלו.
"מה?"אני שואלת ברגע שאני מבינה מה הוא אמר, אני ממש מקווה שהוא מתבדח, בגלל שכבר חשוך בחוץ ולא ממש מתחשק לי לעזוב.
"אני לא רוצה לפגוע בה." הוא לא צריך לומר את שמה בשביל שאדע במי מדובר, יש רק אחד שלא מפסיקה לשחק במוחו, לא חשוב כמה אני מנסה להשכיח אותה מליבו.
"אלוהים, אני לא יודעת למה אני ממשיכה להימשך למטומטמים." אני ממלמלת ומתחילה לחפש את החולצה שלי, אני די בטוחה שהיא נזרקה בכיוון הכללי של הדלת.
"את מחשיבה אותי מטומטם כי אני לא רוצה לפגוע באהבת חיי?" הוא נשמע מבולבל, כאילו הוא לא בטוח לגמרי שהוא מבין את ההיגיון שלי. זה מוזר שלמרות שמערכת היסים שלנו נמשכת כבר כחודשיים, הוא לא מהסס אפילו לרגע אחד לקרוא לה אהבת חייו.
"לא," אני אומרת ומתחילה לחשוב שאולי החולצה שלי נמצאת בסלון ולא בחדר הזה."אני חושבת שאתה מטומטם בגלל שאתה מאמין שהיא מרגישה את אותה הדבר כמוך."ידעתי למה אני נכנסת כשהתחלתי את האולי מערכת יחסים הזאת איתו, ידעתי שהוא עדיין לגמרי מאוהב בה, אבל משהו בי אמר שעם הזמן, הבועה שלו תתפוצץ, ובכן, הגיעה הזמן לפוצץ אותה.
"סליחה?" הוא נראה כמעט מבוהל, כאילו הוא לא מאמין שאמרתי לו את זה. הוא עדיין שוכב על המיטה במקום בו השארתי אותו, עיניו נעוצות בי בצורה שגורמת לי לתהות אם הוא ישנא אותי כשכל זה יגמר.
"אם היא באמת הייתה אוהבת אותך, היא הייתה פה עכשיו במקומי ולא היינו צריכים לנהל את השיחה הזאת," אני זורקת עליו את אחת הכריות שהרמתי בחיפוש אחר חולצתי, אני צריכה להעביר את השיחה הזאת לעבר הסלון, שלפחות יצא לי משהו מהסטירה שהוא זקוק לה כל כך. "זאת אומרת, אם שניכם אוהבים כל-כך אחד את השני למה שלא תהיו יחד?" אני יודעת שהשאלה הזאת פגעה בו יותר ממה שהתכוונתי, ולכן אני מפנה את גבי אליו ויוצאת מהחדר.
"אני יודעת למה, בגלל שאפילו אתה לא יכול להעלים עין מכל אותם בחורים אחרים שהיא איתם בזמן שהיא מצהירה שהיא אוהבת אותך." קולי כל-כך ציני שאני תוהה אם אני פשוט מנסה לפגוע בו ברגע זה, אני תוהה אם עדיין אכפת לי אם הוא יפגע.
"זה לא כמו שאת חושבת-"הוא מתחיל לומר אך אני לא נותת לו לסיים, יודעת שאני לא רוצה שמוע את ההשקפה המוזרה שיש לו כלפיה, אני באמת לא מבינה איך מישהי כמוה הצליחה ללכוד בקסמיה מישהו חכם ונחמד כמוהו, אני לא מבינה למה היא ממשיכה להרוס אותו אפילו אחרי שהיא זרקה אותו הצידה כמו צעצוע מקולקל.
"הו, אז היא לא משתמשת בך?" אני שואלת בהפתעה כל-כך מזוייפת שהיא גובלת במרירות."היא לא מצהירה שהיא אוהבת אותך רק כשאף אחד אחר לא רוצה לתת לה צומי?" אני נאנחת, לא לגמרי בטוחה למה אני עושה את זה, אולי הדבר הנכון הוא לתת לו לשקוע בחלום הנחמד שלו בו היא באמת אוהבת אותו."אבל אני מניחה שזה מה שאתה אוהב, את המסתורין שלה, את אי הידיעה אם היא תאהב אותך מחר או לא, החשד התמידי שהיא משקרת לך, כל זה כל-כך פאקינג מדהים שאני לא יכולה שלא לתהות מי ירצה לוותר על משהו כזה." ככל שאני ממשיכה לדבר יותר כך שאני מתעצבנת יותר, לא בדיוק בטוחה למה, אולי באמת התחלתי להתאהב באידיוט הזה.
"אני מקווה שאתה יודע על מה אתה מוותר כשאתה בוחר בכלבה הבוגדנית ההיא." אני מוסיפה ומרימה את החולצה שלי ממקומה על הספה שלו, לפחות במהו אחד צדקתי, כי העולם כולו יודע שטעיתי כשחשבתי שאוכל לגרום לו לשכוח אותה..
"ועל מה בדיוק אני מוותר?" הוא שואל בשקט מוזר שאני לא מבינה עד שאני מסתובבת לעברו ומגלה את שבילי הדמעות על לחייו.
"על מערכת היחסים אמיתית, על החיים שלך, על כל תקווה להינצל, לעזאזל אולי אפילו על השפיות שלך." אני יודעת שדברי נשמעים קצת לא הגיונים, אבל לא אכפת לי, בגלל שהבחור שרציתי דחה אותי בגלל מישהי שלגמרי לא שווה את זה ואני פשוט רוצה לבכות.
הוא לא אומר עוד דבר, ואני פשט לא יכולה להתעלם יותר מרצון העז שלי לסטור לו.
אז אני פשוט עושה את זה, אני מתקרבת אליו וסוטרת לו כל- כך חזק שלרגע אחד הוא כמעט מועד, אך הוא הצליח להשיג את שווי משקלו בחזרה שניה לפני שהוא נפל. אני לא רוצה לדעת מה יש לו לומר יותר, אני פשוט רוצה לעוף משם, מה שאולי יסביר את העובדה שיצאתי מהדירה שלו יחפה לחלוטין, אך לא הייתי מוכנה לחזור אחורה בשביל לקחת את נעלי, לא רציתי לראות אותו יותר בגלל שידעתי שזה לא יעזור לי, זה הרי ברור שזה נגמר בינינו ולכן אני איני חייבת לו עוד דבר, לא שיש דבר מה יותר שאני יכולה לעשוץ שיגרום לו להבין שהוא מבזבז את אהבתו על מישהי שאפילו לא טרח להיות שם עכשיו לצידו ולנחמו.