לילה אחרון

מגע אחד,
בשתי ידייך,
מבט אחד,
מראה את פנייך.

יושבים על ספסל,
כתף לראש,
הכוכבים נוצצים מעל,
רוח מלטפת עצי-ברוש.

חיוך על שפתיי,
שיערי על כתפך שוכב,
ואז פתאום אתה אומר לי,
בשקט שאתה עוזב.

דמעה לפתע נולדת,
אני קמה על רגליי,
אך כמעט מועדת.

מנסה לחבק,
מנסה לנחם,
לעטוף אותי בזרועותייך,
באהבה של הרגע האחרון לפטם.

אני בורחת,
משתחררת מהעמדת הפנים,
איני שוכחת,
אך ליבי התרוקן מבפנים.