נתיב

אני רוצה לבנות בית גדול
הוא יהיה גבוהה, לבן ועגול

אני מתחיל לתכנן הכל במחשבה
תוך כמה ימים של הספק עבודה

זה יידרש לפחות כמה חודשים
אבל זה שווה את הזמן ואת השקלים

יש לי שטח והוא מוכן לבניה
וכבר שילמתי את כל הוצאות הקניה

אבל מה אני מבחין שיוצר הפרעה
זו אישה זקנה שיושבת על הרצפה

״אישה אישה, זוזי נא״
״את נמצא בתוך אתר בניה״

הזקנה נעמדה ואת גבה מתחה
מחייכת ובקול רועד עונה

״איש צעיר, מה אני רואה״
״גדולות רבות מצפות לך״

״יש לך מזל גדול בגורלך״
״בגודל טירה יהיה ביתך״

״תשמע לי צעיר תעצור הכל״
״הבית שלם כשהכובע כחול״

וואו! אני שמח וכל כך מתרגש
זה יהיה גדול לפחות פי חמש!

אבל הכובע שלי הוא פשוט לבן
והיא אמרה שכחול הבית מוכן

טוב היא גם אמרה לעצור הכל
אני פשוט יחכה שיהפוך כחול…

״אישה, כמה זמן עליי לחכות?״
אך האישה נעלמה בין השדות

אני יושב מחכה ועובר הזמן
אני עומד מסתובב לשם ולכאן

אני מחכה מחכה ועוברים ימים
אבל אני לא יוותר אני עוד מאמין

חודש וחודש הופכים לשנה
״נשבר לי אני כועס איפה הזקנה?!״

״זקנה זקנה תראי מה עשית!״
״את כל הזמן בזבזת לי שקרנית!״

את הבית מזמן כבר יכולתי לבנות
אני כל כך מתוסכל שחייב לפצות

אני יתכנן מחדש את כל הבנייה
אני עוד יכול להספיק עד סוף השנה

ימים אני בונה שהופכים לחודשים
לבנה ולבנה ועוד קרשים

לבסוף הבית כמעט מוכן
עבר כל כך הרבה זמן

ואפילו בניתי אותו הרבה יותר גדול
מהתכנון של הבית הלבן והעגול

נשאר לי רק עוד בורג אחד
ואוכל להתחיל לגור כאן מיד

אך לפתע צלצול בדלת נשמע
נגשתי לפתוח וראיתי אישה

עם קופסא עגולה עטופה מתנה
מחייכת אליי אותה אישה זקנה

את המתנה מגישה לי ביד
ברכותיי אומרת ונעלמת מיד

אני עוצר הכל ומתיישב בסלון
קודם את הקופסא אני יפתח ראשון

אני קצת מבולבל ומתמלא מיד עונג
בקופסא יש כובע כחול ובורג…..