ימי שלג יפים

כשיורד שלג בירושלים, והכל נעטף בפרווה לבנה נקיה וטהורה, פתאום כל הכתבות בחדשות נהיות אופטימיות וחיוביות. כאילו שביחד עם הכבישים והמדרכות והלכלוך, השלג העלים גם את כל החרא של היום יום. פתאום, לכמה שעות, הכל נראה יפה, ואין שום דבר רע באופק, אלה רק רצף של מרבדיי לובן קסומים.
אבל כמו הכבישים והמדרכות והלכלוך, השלג לא באמת מעלים את הדברים הרעים, אלה רק מכסה ומסתיר אותם.- לכמה שעות, או לכמה ימים.-
את כל השחיתויות והפשעים והמחבלים,
ויותר מהכל,- השלג מסתיר ומכסה את האנשים העצובים,
האנשים החלשים,
האנשים העלובים.
כשהכל כל כך יפה,- למי אכפת מהומלסים שקופאים?
ויותר מזה,- למי אכפת מהחתולים?
שיחד עם הלכלוך והמדרכות והכבישים,
נותרים מתחת לשכבת ההסוואה, ומתים.
כן.- מתים.

הטוהר הוא אשליה.

כי כשהאגם קופא,
והכל כל כך יפה,
לאן הולכים הברווזים?