עורב שחור
עורב אצילי, על קצה ארובה. גופו שחור יותר מהלילה וכנפיו הן ריק מושלם.
כאשר הוא פורש אותן פיסת שמים נעלמת. הוא דואה וצונח, ממריא ברגע האחרון. אני מביטה מהופנטת, כי זה יופי פראי.
אני כבר לא רואה את הכביש והמדרכה, את המכוניות והבניינים, את הגדרות והעצים. אני רואה שדה מצהיב עם שיחים גבוהים ושמים נטולי עננים. ועורב אחד, שמתרומם מעלה מעלה אל עבר השמים הצלולים. הוא יוצא משדה ראיה ואני מתנערת מההזיה.
אני מתרגשת, כי הרגע גיליתי משהו מדהים – טבע יפיפה באמצע חניות ובתי מגורים.
תגובות (7)
פורס=פורש(אלא אם כן הוא חותך את הכנפיים של עצמו לפרוסות)
אני פשוט מתה על עורבים, וגם הכתיבה שלך מאוד נחמדה :) ממליצה להאריך יותר בפעם הבאה.
ממש אהבתי! יש לך כתיבה מדהימה.
הו אהבתי, ברוכה הבאה לאתר D:
קטע קצר ויפה :>
היי, ברוכה הבאה לאתר!
כתיבה ממש יפה, וכני לא חושבת שצריך דווקא להאריך, יש לו חן דווקא בזכות אורכו (א חוסר אורכו, יותר נכון)
בקיצור מעולה ודירגתי חמש. כתיבה ממש ממש יפה ♡♥
כתיבה נורא יפה, אהבתי.
וואו את כותבת מדהים!
תודה רבה לכולכם, ו Stingray אני יודעת שיש לי שגאות כתיב, למרות שאני קוראת ממש הרבה. אני כבר מתקנת את זה.