פיקס, קסמים ופריצות

"מה את עושה?" קולו נשמע מן פתח הדלת.
"יש היום נשף" אמרתי ומנימת קולי,
היה אפשר להבין כי זה הדבר הכי ברור בעולם.
"אני יודע, אבל למה את מתכוננת אליו?
את יודעת שאסור לך לצאת מפה"
הוא אמר והרים גבה.
"אתה יודע, חוקים נועדו שיפרו אותם"
אמרתי לו והבטתי בו דרך המראה.
"כן, אבל אי-אפשר להפר קסם"
הוא אמר ונעץ מבט בצמיד על ידי.
"נכון, אבל אפשר לעקוף קסם"
אמרתי לו והורדתי את הקסם.
"איך? אבל הצמיד אמור להישאר עלייך ולמנוע ממך-"
הוא החל להגיד אך קטעתי אותו.
"למנוע ממני לצאת מהבית, אני יודעת,אני הייתי
שם כשהוא הסביר את זה"אמרתי לו וגלגלתי את עיניי.
"וחוץ מזה, אתה יודע אל מי אתה מדבר?"
שאלתי אותו.
"לא ממש" הוא מלמל.
"אתה מדבר אל פיקס,
נסיכת הקסם ומלכת הפריצות"
אמרתי לו ועל פניי חיוך, מעט מטורף.
"הוא תמיד בוחר את המטורפות שבהן"
הוא מלמל בזמן שיצא מן החדר.
"אני לא יודעת לגבי בחירותיו הקודמות,
אך איני משוגעת" אמרתי אל גבו.
"אם כך, מה את ?" הוא שאל והפנה אליי את פניו.
"מה אני יכולה להיות מלבד עצמי?"שאלתי אותו
וחייכתי את חיוכי החתולי.
"תמשיכי לדבר כך,
ואני בטוח כי איש לא יחשוב שאת מטורפת"
הוא ענה לי.
"אתה יודע, בעבר, אנשים שמדברים החידות,
היו חכמים ומודלים לחיקוי,
חבל שבזמן הזה, דברים כאלו אינם תופסים יותר"