פשוט לשחרר

אני עומדת על הגג ואני יודעת בדיוק מה אני צריכה לעשות.
אני רק צריכה לצעוד, רק עד הקצה.
עכשיו, כול מה שאני צריכה לעשות זה לעמוד על החלק הזה, ממש כאן.
אני יכולה לראות הכול עכשיו, את האנשים, המכוניות, המדרכה.
לא, אסור לא לחשוב על המדרכה, האנשים והמכוניות.
אין כלום תחתיי,כלום, מלבד האינסוף.
עכשיו, כל מה שאני צריכה לעשות זה לשחרר.
פשוט לעזור, לתת דחיפה אחת אחרונה.
לא, אני לא יכולה.
אולי, אם אעצום את עיניי, לא גם אז זה לא מצליח.
ומה אם פשוט אצעד את זה?
פשוט אעמיד פנים, שיש שם המשך לגג, שכל מה שאני עושה זה ללכת?
טוב, זה שווה ניסיון.
קדימה רק צעד אחד.
או-קיי, ועכשיו לשחרר את הידיים, ופשוט ליפול.
להתראות כוכבים, להתראות ירח, להתראות חיים.