ĐɘȿpərɑɳdƱʍ
... סתם קטע קצר... אני מתרגלת כתיבה בגוף שלישי... מקווה שיצא טוב, אשמח לביקורת.

ציפיות

ĐɘȿpərɑɳdƱʍ 08/10/2014 1697 צפיות 4 תגובות
... סתם קטע קצר... אני מתרגלת כתיבה בגוף שלישי... מקווה שיצא טוב, אשמח לביקורת.

טיפות גשם נקשו על חלונה. במשך שלושה ימים היא הקשיבה לטפטוף הבלתי פוסק של גשם הזלעפות שפקד את אזור מגוריה, והתיר אותה בלית ברירה, נעולה בביתה.
היא ישבה לצד שולחן העבודה שלה, מספר ניירות מונחים לפניה, ועליהם כתובים שירים וסיפורים שונים שכתבה במהלך שעות הבוקר. בעוד מספר דקות כל היצירות הללו ימצאו את עצמן בפח. היא לא אהבה לשמור את הדברים שכתבה, בסופו של דבר כל יצירותיה יזרקו, כאילו לא היה להן שחר מעולם.
ובכל זאת היא אהבה לכתוב. היא תמיד חלמה להיות סופרת אך לא האמינה שתוכל להצליח ובנוסף לכך, לא היה מי שתמך בה ובחלומה. אימה תמיד אמרה לה ללכת ללמוד מקצוע חשוב, כזה שיניב כסף, כזה שתצליח בו ללא ספק. פעמים רבות דמיינה לעצמה כיצד חייה היו נראים אם הייתה מממשת את חלומה, אם היתה הופכת לסופרת. היא תמיד דמיינה את עצמה מאושרת, מוקפת ברבי המכר שהיא כתבה ומאות אנשים שעומדים בתור על מנת לקנות את ספריה וליהנות מהם. אך במהירות היתה חוזרת למציאות ונאנחת בידיעה שדבר זה לא יקרה לעולם.
היא נזכרה באותה פעם שמורתה לספרות הטילה עליה מטלת כתיבה, לכתוב סיפור קצר על נער שליבו נשבר מסיבה כזו ואחרת. היא זכרה כיצד ישבה סביב שולחנה, שעות רבות מול דף ריק. לבסוף היא כתבה את הסיפור, הוא היה בן עמוד אחד ומנוסח בפשטות. ביום שבו חולקו הציונים, היא קיבלה את הציון הגבוה מבין בני כיתתה, וזכתה לתשואות רבות מהמורה ואפילו מהתלמידים. המורה אפילו לקחה והקריאה את סיפורה מול כל הכיתה כדי להראות להם שכך כותבים סיפור.
ובכל זאת, היא לא מצאה את סיפורה ראוי לכך. לדעתה הוא היה רדוד, חסר כל עומק ורגשות. היא הרגישה מבויישת בעצמה ובאותו דף נייר שזכה לתשומת לב כה רבה ולשבחים. היא הרגישה אף יותר גרוע כאשר חזרה לביתה והראתה לאימה את הסיפור, ואפילו אמא שלה, התפעלה ושיבחה אותה. זאת היתה הפעם היחידה שאימה שקלה את האפשרות שביתה תהפוך לסופרת, אך היא סירבה והלכה לחדרה. לדעתה היא יכלה להצליח יותר. הסיפור שכתבה לא עמד בציפיות שלה כלל וכלל והוא איכזב אותה.
עכשיו, כשהיא ישבה וחשבה על מה תעשה בעתיד, פעם אחר פעם נזכרה בחלומה המקורי ובמילים של אמא שלה. אולי באמת כדאי לה ללמוד רפואה, ובסופו של דבר גם להפוך לרופאה. היא חשבה על הכסף שתוכל להרוויח, ועל חיי המותרות שיכולים להיות לה. הרי לזה ציפו ממנה, אמא שלה וגם שאר משפחתה ציפו שהיא תהפוך לרופאה, תרוויח כסף רב, תחייה חיים טובים וגם תדאג להם בנוסף לכל.
אבל היא פסלה את האפשרות. אם היא לא יכלה לעמוד בציפיות של עצמה, כיצד תצליח לעמוד בציפיות של אחרים?


תגובות (4)

אני חושבת שיצא טוב, הממ.. יש כאן כמה דברים שאני רואה בהם כמשותפים לי. את כותבת טוב דווקא בגוף שלישי:> יש דברים שהייתי מנסה להעלות את רמת הניסוח שלהם כמו "פעמים רבות" במקום "הרבה פעמים", וכמה נוספים, אבל זה כבר עניין של טעם וניסוח. בקיצור, אהבתי.

08/10/2014 20:32

כתיבת משובחת. כמה תיקונים קלים. ממש ממש לא קטילה, רק שיוף קטן, כי ראיתי שאת עורכת ומתקנת ואני אוהב לעזור לאנשים כאלה:

טפטוף וגשם זלעפות לא הולכים ביחד, טפטוף זה סמל לגשם מאוד חלש, וגשם זלעפות זה גשם מאוד חזק. כרגע לא קופץ לי לראש ניסוח אחר, מצטער.

"והתיר אותה בלת ברירה" צריך להיות "והותיר אותה בלית ברירה".

"סביב שולחן" צריך להיות "ליד/לצד השולחן", מסביב יכול להיות רק אם זה מספר אנשים שיוצרים מעין מעגל של יושבים סביב השולחן. אפשר גם "רכנה על שולחנה", "הייתה רכונה על השולחן" ואפילו "ישבה אל השולחן".

"דבר דבר" אחד מהם מיותר.

שני משפטים לפני הסוף מופיע הצירוף "בנוסף לכל" פעמיים באותו משפט וזה כנראה יצא לך בטעות.

אני חוזר אומר שהכתיבה שלך קולחת וספרותית ברמה גבוהה. לכל אחד מאיתנו נופלת טעות פה ושם וזה ממש לא גורע מאיכות הכתיבה.

09/10/2014 19:50

    תודה רבה, אני אתקן את הטעויות עוד מעט ^_^

    09/10/2014 20:28
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך