קיים כול כך
אני מפחד, מפחד כול כך, אני רועד בכול גופי… אני לא זוכר שום דבר מהזמן שלפני שנולדתי! למה אני לא זוכר שום דבר מהזמן שלפני שנולדתי?! כלומר, אני יודע, לא הייתי קיים, ואיך אוכל לזכור דבר שלא חוויתי?! אבל כשאני מנסה להיזכר, אפילו במשהו קטן, ברגע, בחלקיק שנייה – כלום! פשוט הריקנות הכי ריקה שיש… לא חושך, לא חוסר תחושה, פשוט כלום. זה מפחיד אותי כול כך, חוסר קיום, שיא הכלום, ואני יודע שזה מה שמצפה לי בעתיד… אני יודע שלא הייתי קיים בעבר ואותו גורל מצפה לי שוב… אני יודע שהחומרים שמהם נוצרתי היו מפוזרים בטבע בצורת סוכרים, חלבונים, פחמימות וכול השאר, עד שאבא ואימא שלי אכלו אותם והפכו אותם אלי, ואני יודע שאני עתיד לחזור ולהפוך לאותם חומרים – לסוכרים, לפחמימות ולחלבונים שיפוזרו בטבע, לא יותר מזה. אני יודע שסביר להניח שיום אחד אותם החומרים יחזרו וירכיבו אדם נוסף, לאחר שיתכלו באדמה או יאכלו על ידי צורות חיים שונות שאותם יצרכו הוריו של אותו האדם… אך זו לא נחמה, אני לא רוצה להפוך לחלבונים שירכיבו אדם אחר! אני לא רוצה שיצרכו אותי אחרי שאמות! איזו נחמה יש בזה?! "מחזור החיים – דבר יפיפה." תעשו לי טובה! אין שום דבר יפה בלהירקב ולעבור להרכיב מישהו אחר שיסבול את אותו הקיום בר החלוף. וזה לא גלגול נשמות… אני עדיין אהיה לא קיים! אני עצמי עדיין אשאר להיות כלום! בדיוק כמו שלא הייתי קיים כשהייתי אדם אחר שהורכב מאותם החומרים בעבר, אני לא זוכר איך היו החיים בתור חלבון במוחו של לואי הארבע עשר, או בתור פחמימה ברגל של יוסף מטבריה… זהו לא גלגול נשמות, זהו גורל אכזר. אני מעולם לא ביקשתי להיות קיים כול כך, להיות מודע לעצמי ולסביבה, וחומצות האמינו שמרכיבות אותי בוודאי לא ביקשו… אם תשאלו אותי, זהו מעשה ממש נפשע, לקחת חומרים חסרי מודעות וחסרי חיים ולהפוך אותם לאנושיים, רק בשביל שיוכלו לעבור את הקיום הזמני הזה ואז למות שוב ולחזור על אותו התהליך… זהו פשע של ממש כנגד החומרים המסכנים! ועכשיו אני מבין למה המצווה הראשונה בתורה היא "פרו ורבו." אם לא היה כך, רק הסוטים והלוקים בנפשם היו מבצעים את המעשה הנפשע והנתעב הזה של הענקת קיום חולף, אבל אלוקים ציווה אז אלוקים ציווה, ועכשיו מסתכלים על זה כדבר יפה, "להביא ילדים לעולם." לא תודה. מעולם לא ביקשתי לבוא לעולם, אבל עכשיו אני מפחד פחד מוות מלעזוב אותו, פחד מוות כפשוטו, פשוט יושב ומפחד, לא מפסיק לרעוד… אבא, אימא, מה הפריע לכם כשהייתי אוסף של חומרים חסרי דעת? למה הייתם חייבים להפוך אותי לקיים כול כך?
תגובות (15)
לא הבנתי את הקטע של הפחמימות והחלבונים, אמורים ללמוד את זה בכימיה? או שסתם המצאת את זה?
הסתבכתי עם הפחמימות והחומרים..
אלו הם החומרים מהם כול אדם (ופחות או יותר כול יצור חי) מורכב… פשוט מאוד, אבא שלך ואימא שלך אכלו אוכל, האוכל הזה הפך לתאי זרע וביצית (שמורכבים מאותם החומרים שהם אכלו: חלבונים וכו'… ) וכך נוצרת. החומרים האלה הם 'ממוחזרים' בטבע, אדם מת, החלבונים מהם הוא מורכב מתקלים באדמה, צמחים צורכים אותם מהאדמה, את הצמחים האלה צורכות חיות צמחוניות ואת החיות האלה צורכים בני אדם וכך התהליך חוזר על עצמו… סביר להניח שאת עצמך מורכבת מחומרים שהרכיבו בעבר אדם אחר. מה מסובך פה?
הו, טוב את זה לא ידעתי (אני דיי סתומה במדעים ולא נראלי שלמדתי את זה._.)
זה הגיוני יותר עכשיו…
לא ממש הקשבתי בשיעורי ביולוגיה שנה שעברה אז אני לא ידעתי שזרע וביציות עשויים מהאכול שאנחנו אוכלים (למרות שהייתי צריכה לנחש את זה, אני דווקא כן טובה בלחבר אחד ועוד אחד) אבל זה רק הגוף שלך שנהפך לחלבונים ופחמימות הנפש שלך עולה לעולם הבא (ופה נכנס נושא הדת אז אני אפסיק לדבר)…
רק שלא יקרה שהצתת פה ויכוח בין אתאיסטים לדתיים, אני לא רוצה שזה יקרה בתגובות על הסיפור שלי… למרות שיכול להיות שזה יהיה מצחיק ומשעשע. בקיצור, אני אסכים לוויכוח, בתנאי שיהיה איכותי.
לא הבנתי כלום זה סתם משעממם
חחחח תודה!
אנשים, באמת! מה לא מובן?! חשבתי שאתם יותר חכמים מזה, או שזה רק אני שטיפש?
אתה לא טיפש פשוט זה לא מנוסח מספיק ברור, ואני לא רוצה להיכנס לשום ויכוח זה לא 'סטיפס' פה.
זה בדיוק מה שהתכוונתי כשאמרתי שאני טיפש… את יכולה להצביע על איזה חלק בדיוק לא מנוסח לא טוב? זה נורא יעזור לי…
מה״אני יודע שהחומרים שמהם נותרתי מפוזרים בטבע…״ זה המשפט הכי מבלבל לדעתי במיוחד שאתה אומר שההורים שלך אוכלים את זה, לרגע חשבתי שהשתגעת או שיש לך פנטזיות די אממ מרחיקות לכת? זאת המילה. אני ממש לא רוצה לפגוע אם נגעתי בנקודה רגישה או משהו שכשדיברתי על הפנטזיות שלך או משהו…
*נוצרתי. אני דרך הטלפון זה לא נותן להעתיק את המשפט ויש תיקון אוטומטי…
חחח הבנתי, תודה. אני אנסה לתקן ולפרסם שוב…
אבל זה לא מתברר תוך כדי קריאה שאני מתכוון לחומרים שהגוף בנוי מהם, כלומר זו המציאות, ההורים שלנו אכלו, מערכת העיכול שלהם הפרידה את החומרים הנחוצים מאלו שלא נחוצים, והחומרים נשלחו לבנות את התאים בגוף, ביניהם תאי הזרע והביצית שמהם נוצרנו… חשבתי שהכוונה שלי נהיית יותר ברורה ככול שממשיכים לקרוא.
היא נהייתה יותר מעורפלת ככל שהמשכתי לקרוא… לא נורא זה לא כאילו שלחת פצצת אטום שתהרוג את ב
היא נהייתה יותר מעורפלת ככל שהמשכתי לקרוא… לא נורא זה לא כאילו שלחת פצצת אטום שתהרוג את כולנו… רק לא היית ברור בניסוח של סיפור.