קללה
כבר ממש התייאשתי, לא ידעתי מה לעשות.
היה לי רע, רע מאוד, הבדידות הקיפה אותי מכל אבר.
לא נישאר בחיים אף אחד שעוד הבין אותי, שעוד רצה להיות ולדבר איתי.
רק אני נשארתי.
אין לי שמץ של מושג מה לעשות עם עצמי כעת, זוהי הרגשה נוראית של ייאוש
שייצרה חומה מולי ולא נותנת לי לעבור אותה.
כל כך בא לי לוותר על מה שבחרתי אז, או להחזיר את הזמן אחורה, ולא
לתת לי לעשות את הבחירה השגוייה, את הטעות.
אולי חלק חושבים שמה שקרה לי זה טוב, אך דעתי היא שונה, רק תנסו אתם
להיות במצבי ותבינו שזה לא כל כך טוב כמו שזה נראה מבחוץ.
שנים חולפות להן, ואין כבר שום תועלת בקיומי, החיים כבר ידועים וצפויים…
לא נשאר אף אחד שיודע את ספורי, אף אחד שהיה מוכן להיות כאן בשבילי,
בייתי כבר מזמן הרוס, וכעת עליי לחיות במקום אחר, כל כך רחוק, אין לי
שום הרגשת שייכות למקום הזה, רק זרות, ועצבות.
אף אחד אחר כבר לא יבין, האנשים של היום שונים מהאנשים של פעם.
אבל אין דרך חזרה,
עליי להתמודד עם הקללה…
הקללה היא שעוד לפניי המון שנים….
קיבלתי חיי נצח.
תגובות (8)
את יכולה להסביר מה הקטע… אני לא הבנתי ממש XD
אממ.. היא אמורה ליות אלמוות או ערפדית או משהו?
כי חוץ מהם אין אף אחד שישאר לחיות לנצח את יודעת, אנשי זאב גודלים XD
די דנה נו מה זה הסתימות הזאת?!
קודם כל, בכלל לא אמרתי אם זה בן או בת.
חוץ מזה, זה שאת מאמינה רק בחיי נצח של ערפד, לא אומר
שכולם ככה, כי לא כולם מושפעים מיומני הערפד!
זה סתם קטע קצר שכתבתי, וזאת הפואנטה-יש חיי נצח, לא
ידוע מאיפה, אבל זה לא טוב כמו שחושבים.
WTF?
כשאת אומרת את זה ככה..
אז זה די הגיוני.. מי ירצה חיי נצח אחרי שקרא את זה????
חשבתי על זה הרבה את יודעת? כל הזמן אומרים "הלוואי והיינו חיים לנצח" אבל גם אני בדעה שזה ממש לא נחמד – בלשון המעטה…
כשהשנים חולפות ורק את נשארת חיה, עם העולם שמשתנה סביבך והאנשים שכבר לא כמו שהיו פעם, זה ממש סיוט! ואי אפשר לברוח מזה באמת, את ממשיכה לחיות! לנצח!
לא… זה לא משהו שהייתי רוצה…
כן…זה מה שאני מנסה להסביר פה…וחברה טובה שלי חושבת שזה מטומטם….
אבל אני שמחה שיש כאלה שמבינים :)
וואו! קטע מדהים! וכלל לא מטומטם (:
תודה :)