נכתב ב-2018.

ראש הממשלה

05/06/2022 352 צפיות תגובה אחת
נכתב ב-2018.

בחלומי הוזמנתי לביקור בביתו של ראש הממשלה. אני מגיע לפתחו של מגדל דירות גבוה ומפואר במרכז הנוצץ של העיר. בכניסה עומד מאבטח קשוח. אני ניגש אליו, הוא אומר לי ערב טוב בנימוס אלגנטי ומבקש אישור כניסה. אני מושיט לו את פתק האישור, הוא אומר לי "בוא אחרי" ומלווה אותי למעלית. עלינו במעלית אל הקומות העליונות של הבניין ואחר כך נכנסנו יחד אל ביתו של ראש הממשלה. ראש הממשלה, טיפוס יהיר ומנופח בדרך כלל, באופן די מפתיע קיבל אותי בסבר פנים יפות ובלחיצת יד אמיצה והזמין אותי לשבת בכורסת עור יוקרתית. הבית היה גדול ונראה נוצץ ומטופח מאוד. בית של עשירים. בבית גם הייתה אשת ראש הממשלה, אישה נאה ומטופחת, לבושה בטוב טעם, כמו נסיכה. היה שם גם הבן שלהם. ילד תפנוקים יפה לכל הדעות.
ראש הממשלה ישב מולי, המשרת מזג לשנינו ויסקי יקר והגיש כיבוד ואז התחלנו לשוחח. אינני זוכר על מה בדיוק דיברנו, אז בחלום. ייתכן שאולי דיברנו על חינוך. הבן של ראש הממשלה קטע מדי פעם את השיחה והתמרמר על שיעורי הבית הרבים שקיבל בבית הספר. הוא היה אומר כל הזמן "בשביל מה אני צריך את זה בכלל?" "זה סתם חארטה", נמאס לי כבר מבית הספר הזה!" וכדומה. אביו ניסה להרגיע אותו בסבלנות של ברזל, לבל יביך את האורח שיושב מולו באומרו: "יש לי אורח, בבקשה אל תפריע".
השיחה הלא ברורה והמעורפלת שלנו נמשכה אל תוך הערב. בחוץ החושך ירד. בין לבין, ראש הממשלה היה נוהג מדי פעם לשבח את עצמו ולספר על הישגיו השונים והמשונים ברוב פאר והדר. אשתו בתגובה הייתה מצחקקת בשקט ומחייכת חיוך רחב ושבע רצון.
בשלב מסויים עשינו הפסקה קצרה. ניגשתי אל חלון הבית הפונה אל הרחוב, שכבר היה חשוך למדי. הרחוב היה ריק. ולפתע, שם למטה במתחם המטופח והמבריק, ראיתי מנקה רחובות כפוף שטיטא את החצר הגדולה ואת המדרכה הסמוכה. ראש הממשלה ישב לו בינתיים בנחת על הכורסה היוקרתית והדליק לו סיגר קובני. מנקה הרחובות התקדם לאט לאט ונראה כי עוד רגע הוא מתמוטט מרוב עייפות. מדי פעם, כאשר חלף ליד פח אשפה מזדמן, הוא חיטט בתוכו ושלף ממנו בחטף פחית שתייה ריקה שמאוחר יותר, תשמש אותו ודאי לצורך השלמת הכנסה.
לפתע בא שוב הילד של ראש הממשלה וקטע את הדממה ששררה בחדר, כאשר שוב התלונן על שיעורי הבית ועל בית הספר. ראש הממשלה נעמד ליד החלון הפונה לרחוב וקרא לבנו לבוא. הוא החל לנאום לו נאום חוצב להבות אודות החשיבות של למידה והתמדה. הוא אמר לו "עכשיו זה הזמן שלך, בן. אתה חייב להשקיע ולהצטיין בלימודים אם אתה רוצה להצליח". במבט ראשון זה היה כה מלבב לראות איך ראש הממשלה בכבודו ובעצמו מקיים עם בנו הקט שיחת אבא ובן. ואז פתאום הוא הצביע על החלון ואמר בשקט לבנו:
"אתה רואה את המסכן הזה שם למטה ברחוב? אם לא תלמד, אתה תהיה כמוהו. זה מה שאתה רוצה? להיות לוזר כזה? להיות עני ומסכן שלא מעניין אף אחד? תלמד טוב ותהיה מישהו. אם לא תלמד, תהיה אפס"…
ואז, בתזמון כה מושלם, התעוררתי מהחלום. השעה כבר חמש בבוקר. יאללה, צריך לקום לעוד יום עבודה קשה ומפרך…


תגובות (1)

kav

נוצרה בסיפור סיטואציה מעניינת אבל היא לא נוצלה דייה. התובנות פשוטות ומיידיות, ראש הממשלה ובנו הם אב ובן רגילים, ואילו מנקה הרחובות מוצג כדמות נחותה, גם במיקומה למטה, ברחוב, גם בתפקידה, ראש הממשלה מכנה אותו "לוזר" ואין לכך צל ערעור מטעם "החולם". נותר סיפור מיוחד למדי, אך שאינו ממריא לאן שיכול היה להמריא.

21/08/2022 00:19
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך