רגשות מתקלפים

פעם הייתי אומרת שזה כלכך אני!
אבל היום- אין מצב כל אלה שאומרים לך שיהיה בסדר -צודקים!
אני הייתי במצבים ממש קשים על סף התאבדות והמשכתי וניסיתי והתאמצתי והצלחתי
אז לא משנה כמה המצב גרוע עכשיו אין שום סיכוי בעולם שזה לא ישתנה-הרי כל דבר בחיים מבוסס על שינוי גם זה ואם את צריכה משהו את מוזמנת לשלוח הודעה

קודם כל – תודה על התגובה שלך – היא ממש מעודדת! :)
את האמת שבקטע הזה לא ממש דיברתי על דברים כמו התאבדות או משהו בסגנון…
דיברתי על אהבה שנגמרה לא מזמן ודי קשה לי עכשיו…..
ממש לא קל להתמודד עם זה.. מילא אלה היו רק רגשות פנימיים, אבל זה נהיה כבר קשה להסתכל לאנשים בעיניים, קשה להתמודד עם הפרצופים המרחמים, קשה לחיות עם המחשבה הזאת שלא עוזבת – מה הוא עושה עכשיו? אולי הוא חשב עליי?
אולי אני קצת מפגרת.. אבל זה די קשה לי בתקופה האחרונה…

אני מבינה אותך לגמרי… אני מכירה את התחושה הזו שאת נפלת לבור ואין לך איך לצאת.. זו באמת תחושה קשה, אבל היא עוברת.
יגיע שלב שאנשים לא יסתכלו עלייך במבטים כאלה, ויותר מזה.. יגיע שלב שאת לא תסתכלי על עצמך ברחמים..
המורה שלי כל הזמן אומר לנו: בסוף הכל יהיה טוב, ואם זה לא טוב, אז זה לא הסוף. זו רק ההתחלה.
אני החלטתי לקחת את המשפט הזה ולהשתמש בו. הוא עזר לי מאוד.. אולי הוא יעזור גם לך.

והיי.. אני שמחה לראות אותך פה שוב. הכתיבה שלך תמיד סוחפת, לא משנה על מה את כותבת :) מקווה לראות אותך פה שוב בקרוב.

לוסי תודה על התגובה שלך – אני תמיד נהנית לקרוא את מה שאת כותבת:)
הרבה פעמים יצא לי להיות במצב של בדידות, או של בלבול כזה, אבל אף פעם לא הרגשתי ש"זה הסוף", אף פעם לא הרגשתי שאין לי איך לצאת מזה, וזו הפעם הראשונה שזה קורה לי…. המורה שלך באמת חכמה, אני חושבת שזה אחלה משפט והלוואי שגם אני אוכל ליישם אותו מתישהו… תודה רבה על התגובה, אני מקווה שבאמת ייצא לי לכתוב פה יותר, כל הלחץ בלימודים לא ממש נותן לי זמן לנשום…:)

אני מבינה את הלחץ שלך.. אבל תהיי אופטימית. אהבה זה דבר קשה, אבל הוא מלמד אותך להבא… (אל תשאלי אותי מה.. כל אחד לגופו.)
את יכולה להסתכל על המצב בשני אופנים:
א) זה כואב ואין מה לעשות עם זה.
ב) זה כואב עכשיו, אבל אני אתעל את זה לדברים אחרים.. למשל: לצאת לרוץ, לכתוב לעצמך, כשאני הייתי במצב דומה הצלחתי ללמוד הרבה יותר טוב. הייתי עצובה, וכל כך כאב לי שכבר כעסתי על עצמי שאני נותנת לזה להשפיע עלי ככה, אז עשיתי הכל כדי להסיח את דעתי. אחד הדברים היה ללמוד (והיי.. זה עזר. קיבלתי תעודת הצטיינות לימודית בסוף חחחח)
יש הרבה מכשולים בחיים, פשוט צריך להסתכל עליהם בדרך הנכונה, ואני יודעת שזה קשה, אבל זה לא בלתי אפשרי.

ואם את צריכה משהו, אני תמיד פה. או שקועה בלימודים לבגרויות… יאללה עוד חצי שנה ודי.
בקיצור.. אם את צריכה, תגידי לי. אני פה P:

אני יודעת שאת צודקת, אבל כשזה מגיע לרגע האמת זה קשה לראות איך מה שאת אומרת מתקיים…. כשהפרידה עוד הייתה טרייה מצאתי את עצמי לא במכוון מחפשת כל דבר אחר להתעסק בו חוץ מלחשוב על זה – לחשוב עליו… ומה שיצא מזה זה שהסתכסכתי עם חברה, כל העולם התהפך עליי, אנשים כעסו עליי…בקיצור – לא משהו טוב… אחר כך ניסיתי לצאת מזה וככה באמת הוסחה דעתי, אבל עכשיו עוד מעט יעבור חודש מאז הפרידה ו….את יודעת איך זה, הכל צף פתאום, הכל חוזר… וזה די קשה להתמודד עם זה…. בכל מקרה אני יודעת שאת צודקת אבל את בטח מבינה שזה טיפה קשה למצוא את החיובי בזה…. ותודה, אני אשמח לדבר איתך בפרטי, רוצה להביא לי את האימייל שלך או משהו.?

[email protected]
או בסקייפ: Lucy.Koren
איך שבא לך :) אני אשמח לדבר איתך.