ריקוד לבד…
היא מסתחררת לאט ברחבה.
מוזיקה נעימה נשמעת ברקע, סוחפת אותה להמשיך בריקודה.
ידיה מתנועעות, מציירות באוויר.
היא קופצת לגובה, מניפה את רגליה לצדדים,
ונוחתת לאט, ברכות, על הרצפה הקרה.
בתנועה אחרונה היא מחבקת דמות נסתרת,
דמות שקופה, חסרת פנים או צורה.
היא מתנתקת מחיבוקה, משחררת את הדמות,
והמוזיקה נגמרת, ואיתה גם הריקוד.
תגובות (9)
מדהים!!
וואו.זה באמת מדהים.משהו בסיפור הקצר הזה ריגש אותי.אולי העובדה שהיא רוקדת לבד וכאילו מייצרת בדמיונה בן זוג לריקוד…לא יודע מה בדיוק.
אבל זה מאד יפה.ולא משנה אם העלית פעם משהו דומה,זה משהו אחר :)
מקסים פשוט..,
באתי לכתוב לך שהעלת משהו דומה ;)
אבל זה באמת מדהים. ריגשה אותי המסתוריות הזאת..
שאין שם, אין מקום – אין זוג….
(אה…. דומה למה שאופיר אמר – בקיצור..)
בתימצות : אהבתי מאוד :)
תודה לכם D:
קטע קצר וקולע. אהבתי^^
אני מסכימה, זה ממש מרגש. למרות שהקטע קצר, הוא מספר כל כך הרבה! פשוט מקסים, אין מילה אחרת לתאר את זה! (=
מדהים!
תודה לכם ^-^
אני ממש מעריכה את התגובות של כולכם (=