רשות למה שבא לי

עוד יום שאני נפגשת בלילה עם חברים בפארק העירוני, ביקשתי מאמא שתביא לי כסף לג׳ינס, היא אמרה לי שאנחנו קצרים במזומנים, ישבתי בחדר וחשבתי ״איך לעזאזל אני משיגה כסף להלילה?!״ לא עלה לי שום רעיון, הגיע הלילה ובאתי לפארק בידיים ריקות, ״שוב פעם?!״ צעק אבי ״מה אני יעשה״ הרמתי ידיים, כולם ישבו מסביב לשולחן עץ עם חבילת כוסות פלסטיק בקבוק וודקה, שלושה בקבוקי בירה שנדי ובקבוק אחד של בריזר, ״כוסעמעמק, איך זה הולך להספיק? לירון היום את מקבלת רק חצי כוס שמעת״ אמר ירדן ומזג לרוני כוס מלאה, רוני הסתכלה עלי ואמרה ״אל תדאגי שתי גם משלי״ אבל סירבתי ידעתי שזה באשמתי. חזרתי בשתיים בלילה, מהדירה של מנשה הזקן יכולתי לשמוע קולות של טלויזיה, בטח ערוץ 1, ״מוזר״ חשבתי לעצמי. ועליתי הביתה, למחרת התעוררתי בשעה 6 בבוקר לקולות של אמבולנסים מנתחת לביניין, הסתכלתי מהחלון וראיתי גופה מכוסה בברזנט על אלונקה, יצאתי מהדירה וראיתי פרמדיקים בתוח הדירה של מנשה הזקן, ״מה קרה?״ שאלתי ״את מכירה את האיש שגר פה בדירה?״ שאל הפרמדיק ״כן, מנשה הזקן, הוא שכן שלי״ הצבעתי על הדלת ״מה קרה?!״ הפרמדיק התנשף ואמר שהבוקר בחמש נורית השכנה מוקומה מעל הלכה לבקש סוכר היא דפקה בדלת ושראתה שאין תשובה הרבה זמן היא הציצה מהחור של המפתח וראתה שמנשה שוכב על הרצפה בלי הכרה, הפרמדיק אמר שהיה לו דום לב. אמרתי לפרמדיק שאני מצטערת לשמוע והלכתי לבית הספר, כשחזרתי הפרמדיק והאמבולנסים כבר לא היו שם, עברתי ליד הדירה של מנשה הזקן ואיתי שהפרמדיקים שכחו לסגור את הדלת, באותו רגע חשבתי שאולי אוכל למצוא שם קצת כסף לפעם הבאה שאפגש עם חברים, פתחתי את הדלת, היה ריח חזק של זקנים, חיטטתי במגירות, בארונות וליד הטלוויזיה אבל בסלון לא היה כלום. נכנסתי לחדר השינה, חיפשתי במגירות ובארונות, כלום, עמדתי לצאת אבל אז נזכרתי ששכחתי לבדוק מתחת למיטה ואולי שם הוא החביא את הכסף, אבל מה שמצאתי היה משהו אחר… המשך יבוא…….