שגיאה

אין תקווה, רק חשש, אין אהבה, רק שנאה.
לא רואים, לא שומעים.
ועדיין לא מבינים, שרק אם הינו פותחים את העינים הינו יכולים להבין,
שכול מה שנראה לנו בטוח הוא בסך הכול עוד שקר.
החשש לא מרתיע, הבילבול לא מפריע, אי הידיעה לא נראה.
אף אחד חוץ ממני לא רואה את הסכנה, את המלחמה שבפתח.
לאט לאט הם נעלמים, לא חוזרים, לא שבים.
הם לא רואים שהכל מתוכנן מראש.
אין שום טעות.
זה בכלל לא שטות.
מה שנראה נכון הוא לא בהכרח.
וזה מדהים איך שגיאה קלה,מזערית,
משנה הכל,
מימין עד לשמאל.
אז אני יודעת,אני לא רוצה, אבל אני יודעת.
ומה איתך יש לך אומץ או שתשמור על שתיקה?
אתה תסכן את הכול בשביל פיסת מידע?
או שתשמור על חבריך קרוב לליבך?